It's so Hard to live

וואי אני פה משועממת ושונאת שיעוריםם ><

הפציצו אותנו במחניםם ><

שונאת בצפרר

בצפר= סבלל ><

ניקהה? לאיפה נעלמת יא עמהה..

את צובעת בסוף??

חח אל תשימו לב אליי.. -_-"

אז הנה בלי קצת לכתוב סיפור בזמן "הפנוי" שיש לי ><

חח אז הנה הוא::

(תגיבו זה באמת חשובב)

ההרגשה הרעה שביל וטום כל הזמן משלמים עליה רדפה את ריטה.

היא לא הצליחה להבין למה היא לא עושה משהוא עם זה,

היא יצאה מהבית ורצה כמה רחובות ללוח המודעות האזורי,

היא ראתה אודישנים למחזמר..

היא נתקפה רעיונות ופתאום מצאה את עצמה רושמת על דף ההרשמה את שמה ואת הנייד שלה.

בדרך חזרה עירערה על משעה וכאשר התחרטה ורצה בחזרה,

ראתה שהמודעה איננה זתומרת שההרשמה נסגרה!!.

יום למחרת התקשרו אליה וסיפרו על האודישן,

כמובן והיא הסכימה, האודישן יתקיים יום למחרת.

היא לא סיפרה על כך לאף אחד, היא החליטה להיות חשאית ולהפתיע את כולם בנסיעה משגעת אפילו

שידעה שהבנים ירצו להחזיר לה אבל היא לא תקבל.

היא העלתה חיוך על פנייה,

פתאום טום נכנס לסלון במצברוח קודר..

הוא גילה שליז ריגלה אחריו ואחרי ניקה בזמן שהקדישו לעצמם...

הוא אמר לריטה: "וואי מה זה החיוך המטופש הזה שלך!, מה כבר עשית?"

ריטה: "כלוםם.."

טום: "זה לא מה שאני חושב שזה.."

ריטה: "על המ את חושב בדיוק.."

טום מכחכך בגרונו..ומצביע באצבועתיו הנוגעות זו בזו..

ריטה: "הו טוםם.. אתה והמחשבות שלךך.."

טום: "אז זה נכון"

ריטה:" זה לא זה זה השניי!!"

ומצחקקת..

טום:" שהוא?"

ריטה: "טיילתי לי בחוץ וראיתי מתנה לביל.."

טום: "את רוצה אני אביא לך כסף תלכי לקנות?"

ריטה:" לא...אני אשיג לבד.."

טום: "לאא! כחי"...

ריטה: "עזוב אני אבוא איתך ועם ניקה ואתם תראו טוב?"

טוןם: "טוב.."

ריטה נאנחת בהנחה שאומרת סוף סוף..יצאתי מזהה!!

היא הולכת לחדרה ומתחילה לסדר את ארונה ולבחור דברים ללבוש למחר.

פתאום ביל נכנס באיטיות אלמנת לבדוק מה ריטה עושה..

הוא ניגש אליה ומחבק אותה..

ריטה זורמת ואומרת: "ביל?"

ביל: "את יודעת שאני אוהב אותך גם אם את לא קונה לי את כל העולםם.."

ריטה ממלמלת לה: "אוי אני יהרוג את טום.."

ביל ואמר לריטה: "אולי את רוצה שנצא מחר לטייל בפארק..רק שנינו את יודעת.."

ריטה: "וואי מחר אני ממש עסוקהה...קבעתי אממ.."

ביל: "אם מי?"

שחושד במשהוא..

ריטה: "בילל..חח..אני באמת רוצה לספר לך אני צריכה לעזור לליז במשהוא.."

ביל מחייך ואמר: "טוב..אז מה נעשה.."

ריטה: "וואי אני מסדרת את כל הבלאגן שעשיתי בשבוע האחרון.."

ביל:" למה שלא תשעירי את זה למנקות?..יש מספיק לא?"

ריטה: "לא יודעת אני לא אוהבת שעוזרים יל יותר מידי..אני לא מפונקת כזאת.."

ביל: "אבל כשאני מפנק אותך?"

ריטה: "למה אתה חוטר?"

ביל: "לזה!"...ומנשק את ריטה ואומר: "אני יעזור לך סדר!"

ריטה: "חח זה בסדר..יש לך מספיק עיסוקים לא?"

ביל: "כולי פה רק בשבילךך.."

ריטה: "אוי ביל אתה כזה חמוד!"

ומחבקת אותו..

ביל אומר לה: "אז אולי תדחי את הסדר שלך ונלך לאנשהוא.."

ריטה: "אני הולכת לישון היום מוקדם בילל.."

ביל שמבואס מאוד אומר:

"אז למה שלא נעביר את הזמן עד אז ביחד?"

ריטה מחייכת ואומרת: "טוב מה בא לך לעשות?"

ביל מרים גבה ומתחיל לקרון מאושר להסכמתה ואומר: "למה שלא נצא לאנשהוא לא היו לנו הרבה יציאות לבד

מאז שנפגשנו.."

ריטה: "טוב..אבל אני אסדר את הארון אחר כך..אויי נוו איך אפשר לסרב לך ?!" ומחייכת.

הם יוצאים לבושים כולם בבגדים שלא אופינניים להם שהפפרצי לא יתפסו את ביל...

כי ריטה ממש לא מעניינת אותם..!!

[הם רוצים רק להרוג אותה]

היא ממש נהנת מכל רגע ורגע אילו טום..

באותו הזמן שביל וטום נהנים להם ניקה וטום מתחילים לכעוס על ליז..

הם ראו עין כלחולה מציצה בדלת באותו היום!!

הם התחילו להתעצבן ונהיו אדומים מרוב עצבים..

ניקה הביאה לטום חבטה על כרית בראש..

וכך הם נגררו לקרב כריותת..

ניקה: "וואי ממש כיף איתך!!"

טום: "ברור זה הרי טום.." ומחייך.

ניקה: "אתה רומז משהוא?"

טום: "ממש לא.."

ניקה ממשיכה בקרב..

לבסוף הם מתישבים על הכורסה ומתחילים לשמוע מוזיקה..

הם שרים ביחד איזשהוא שיר ואז עוד מתפלאים איך יפה ייצא להם כשטום זייף כל הזמן הזה..

{חחח}

יום למחרת ריטה התעוררה מוקדם בבוקר..

התארגנה, פתחה את החסכונות שלה ולכחה כסף למונית,

יצאה מהבית והגיע לאולפון.

בדרכה תהתה מה עושה עכשיו בילל,

המחשבות שלה נקטעו כאשר הביאו לה את הטקס ולמאלה כתוב באותיות מצומקות

קירו.

היא החלה לחפש ע"פ התמונה בחור בלונדיני עם פסים שחורים,

ולפני שהספיקה להתסתובב ולהתחיל בחיפושים בחור אחד ניגש אליה ואמר:

"את ריטה?"

ריטה מחייכת ואומרת :"כן ומי אתה?"

היא מתבוננת בתמונה ולא מזהה אם זה אכן קירו,

אך זה לא היה הוא,

הוא אמר אליה: "הנה בן זוגך למשחק"והציב מולה את קירו שנראה

די נבוך וסמוק מכל העניין .

ריטה שמה לב ואמרה לו: "היי קירו, אני ריטה נעים להכיר" והשיטה לו יד.

קירו לחץ את ידה ואמר: "אני שמח שאני לא עם ניקול.."

ומביט לכיוון ניקול שכולה מתלהבת שקיבלה את הבן זוג הכי חתיך.

ריטה מביטה באצב ואומרת: "וואי עד כמה שהם יפים בחיים לא אנצח אותם".

קירו:" בחיים אל תגידי את זה!! אני יודע שננצח אם זה חשוב לך באמת ואת לא עושה את זה בשביל הפוזה כמוהם!"

ריטה: "כן זה ממש חשוב לי מה איתך?"

קירו מהנהן בהסכמה .

ריטה מתחילה לחזור על השורות שלה ועד מהרה הם מבינים את העניין ונכנסים לתוך

הדמויות.

כל המשטתפים {היו כולה 20] קיבלו כל אחד חדר משלו.

קירו וריטה אשר חזרו בלי סוף על החלק שלהם [שאמרים להיבחן עליו]

והחליטו לעשות משהוא דרמתי, מרגש ומותח וכמובן רצו להכניס קצאת אקשן למשחק וצירפו שיר שריטה חיברה לכבוד ביל.

קירו שמח אומר: "איזה מזל שאת מוכשרת כזאת!"

ריטה: "לפחות קיבלתי אחד מוכשר!!" ושניהם צוחקים כעבור שעה גמרו את החזרות וטורם היה להציג את

החלק.

הם ביצאו אותו נהדר, סוחט דמעות, דרמתי כמו שלעולם לא עשו, הם לקחו את כל המאמצים, את האומץ את התקווה

להשיג את מבוקשם, ולבסוף כעעבור שעה דיווחו על התוצאות ואמרו: "ניקול ושון! אתם תתצתרכו להתמודד מול ריטה וקירו..

אני רוצה לבחון לגמר עוד היום!!"

ריטה וקירו התרגשו כל כך הם התחילו לקפץ ברחבי העולם ואילו ניקול רק עשתה פרצופים.

החלק של ניקול היה מאוד מצחיק והיה מודגש על יופייה והתלהבותה ואילו ריטה וקירו עשו את זה מהלב ,

הם רצו את התפקיד הזה בכל מחיר והנה הצליחו..

הם הדיחו את ניקול ואת שון השעירו כמחליפו של קירו.

ריטה כל כך שמחה היא רצה לתחת המוניות הקרובה , אמרה תודה לקירו ולהפקה ורצה הבייתה.

בזמן שלא הייתה ניקה התחילה לדאוג, ביל התחיל לחשוד ואילו טום ניסה להרגיע את כולם ונסחף עם המצב.

כולם התחילו לכעוס על ריטה פתאום.

אחרי כמה דקות של שתיקה בסלון נפתחה הדלת, ריטה הייתה שם, היא הצתערה על האיחור,

היא התעקבה כי דחפה את הטסריטה ואת תאריכי המפגשים להקמת הסרט.

היא שמחה מהמשכורת שתקבל ופתחתה: "מה כולם שוקים אהא?"

טום: "סתם.."

ניקה: "סתםם.."

ביל: "ממש סתם"..

ריטה: "אתם כועסים עלי?"

ניקה: "אני הולכת לדבר איתך בצד..."

ריטה: "טוב.." ומתחילה לחשוד..

היא לוחשת לטום באוזנו שהיא תספר לו אחר כך אם יהייה בזה צורך.

ניקה: "מה לעזזל את עושה?"

ריטה: "מה אני עושה ??"ו מרימה גבה..

ניקה:" ביל ממש דאג לך יותר נכון כולנו כבר חשבנו שנעבדת או חטפו אותך.."

ריטה: "אויי כולה לא הייתי 4 שעות בביתה כל העולם התהפך?"

ניקה: "לא איפה הית??"

ריטה: "וואי אני מספרת לך את לא מספרת לאף אחד?"

ניקה: "טוב.."

ריטה: "אפילו לא לביל או טום במיוחד לא להם."

ניקה :"טוב טוב שפכי כבר אני מילה באטרף.."

ריטה: "אני מתאמנת בריקוד.." שיקרה

ניקה: "אהא בגלל זה כל כך הרבה זמן?"

ריטה: "הייתי צריכה לסוע לקצה השני של העיר...ועוד לעשות מבחני קבלה!! הו זה לכח המון זמן"...

ניקה: "אז למה את לא מספרת לכולם.."

ריטה: "אני לא רוצה שתבואו לחוג..אני מתבישת" הסמיקה..

ניקה: "בסדר..."

והן חזרו ניקה הייתה עם מבט של זה ממש לא מה שחשבתם ומרוצה מהעניין..

ואילו ריטה במבט נבוך בלכה לה לחדרה.

ניקה סיפרה לבנים את העניין והם התחילו לצחוק...

הם לא תיארו שלריטה תצוץ מחשבה כזאת..

ביל :"היא ממש מיוחדת אהא?" ומחייך.."אני לא מאמיך שחשבתי על זה!!" מוסיף.

הם מממשיכים בדיברוים ואילו ריטה בנתיים מתאמנת על התסריט..

אחרי כמה דקות ביל נכנס..

הוא אומר לה..

"את רוצה לספר לי לאן הלכת?"

ריטה: "ניקה סיפרה לך?"

ביל: "לא"

ריטה מספרת לו את מה שסיפרה לניקה ומסבירה לו שנבוכה שיבואו איתה לחזרות וביל מבין..

הוא אומר: "להופעה אני בא בטוח לא?"

ריטה: "לא בקרוב אהא?"

מחייכת.

ביל ניגש אליה, מסתקל ובטו נתקע כשרואה את הטסריט..

הוא ניגש אליה יותר קרוב ואז..

וואי הינה ...חח שועת לכח לי לרשוםם

עכשיו כבר 9 ותראו באיזו שעה התחלתי אבל לא רשמתי את הכל כל כך מלא זמן חח..

:]]

לוב יווו

תגיבוו :-****

אני מקווה שנהנתםם :}