וטעם מלח הים על שפתייה הסדוקות כשבעודו עוד טיפה נוטפת על אפה.

והגשם התחיל ומתחזק והיא יושבת שם כמו גיבורה.

כולכך כואב לה ,הרגשה מוזרה.היא לא מבינה למה איך ומה קרה?

לפתע, העולם נעצר,הדקות כמו שעות השעות כמו ימים .

מתבונן אני בא בתימהון מסתורי,כולכך מסתורית כולכך חזקה,

כולכך מדהימה ובאותו זמן כולכך ..חלשה.

לפתע הבחינה בי ,במבט כואב ,ואז לרגע חיייכה..

מנסה להבין מה היא מרגישה?כולכך מבולבלת כולכך מוזרה.

מתחיל להתקרב,

דמותה ניצבת מול עייני ,עושה עוד צעד .

שיערה גולש על כפתייה כמשי ,ומתבוננת בי בתקווה, .

ובידיוק כשאני שולח את ידי אליה ,

הרוח מתחזקת ובא סופה חזקה גל של קור ובדידות עוטף את שנינו

מנסה להאיחז באותה אמונה ,

ושוב הפעם הדימעה נוטפת מעייני ,מביט אל החוף באשלייה ,שכול זה חלום .

פוקח את עיניי ומרגיש דימעה חמה.

ובקול חרישי ובכי חזק הבנתי,

הבנתי,שעכשיו זה ניגמר.

איבדתי אותה.

יושב בגשם על שפת החוף , ותוהה האם היא תשוב ,

נאחז באותה אמונה ותקווה

כשהיא ישבה שם וציפתה שאבוא להציל אותה , .

נישברתי אני מודה,

האם זה הסוף ?,