אין לי מושג למה,אבל פתאום הרגשתי שהבלוג חסר. אולי בגלל כל הנוסטלגיה המפגרת הזאת הרגשתי שאני חייבת לכתוב איפשהו.
החופש עבר לי די מהר. ביום האחרון של הלימודים,אחרי בצפר נסעתי עם ההורים ואחי לאילת.
אח"כ כשחזרתי היו לי חזרות ואז ההופעה שלך הסטודיו. על ההופעה אני יכולה להגיד שהיה פשוט מדהיםםםם!
ב-7/7 התחלתי לעבוד. החלטתי שנמאס להיות עניה 
אז אמא סדרה לי עבודה לחודש.
החודש של העבודה עבר ממש מהר. בחודש הזה גם סבתא הייתה בחו"ל אז כשלא עבדתי הייתי צריכה להשאר בבית ולשמור על אחי ><
עכשיו, באוגוסט כבר באמת הרגשתי ח ו פ ש
סבתא הייתה בבית,יכולתי לצאת מתי שבא לי, בלי להיות תלויה באף אחד.
בחופש,משום מה חלטתי להזכר ב"טוקיו הוטל". היה שבוע שפשוט חרשתי עליהם. שוב,כמו פעם.
וזה הזכיר לי את התקופה ההיא, אני לא יכולה להגיד שנהנתי מהשבוע הזה. זה הזכיר לי כ"כ הרבה דברים לא נעימים.
אבל בהחלט תקופת ההערצה שינתה אותי,לגמרי. למרות שזה פאתטי: אני חושבת שלמדתי משהו על עצמי.
עכשיו, אני חושת ששוב אפשר לקרוא לי מעריצה. ולא סתם מעריצה-מעריצה גאה!
לכן- אני חושבת שזו ההזדמנות להזכיר לכל המעריצות ולכל אלה שכבר לא, שב-6/10/09 ימלאו שנתיים מההופעה
המדהימה שהייתה בארץ.
לכבוד זה מתכננים מסיבה. את הפרטים המלאים אפשר למצוא בבלוג הזה :]
אני חושבת שזה רעיו ממש טוב,ויכול להיות אילו שיחזירו אותנו למפה בסיבוב הופעות הקרוב :]
השנה אני כבר מתחילה כיתה י'. תיכון. זה מפחיד לחשוב על זה שאני זוכרת את היוםן הראשון של כיתה א'!
יש הרגשה של בגרות, שכבר גדולים. אבל אני בטוחה שהרוב עדיין רוצים להשאר קטנים. כמוני ._."
אז אני רוצה לאחל לכל מי שמתחיל עכשיו ז',י', או סיים י'ב-בהצלחה בהתחלה החדשה :]
עד כאן,ובתקווה שיהיו עוד עדכונים בקרוב.
גלינה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: