התמודדות עם כעס היא לא קלה. במיוחד עם כעס עצור, מודחק, מאיים לפרוץ בדמות שאגת גרון אדירה ובלתי מרוסנת.

אתה בולע את הרוק, וחש בחלוק-הנחל השחור, המבריק, פסי אבן דקיקים בצחרותם שזורים בו - שהתבצר בסמוך למיתרי הקול. אף לנשום זה לא פשוט כתמיד.
יתדות של כעס ושנאה הופכים את קרביך, משפדים אותם במוטות ברזל מלובן. הכאבים בבית החזה לא מרפים שבועות מה.

איבוד שליטה על הבטוח. אם בעבר צפנת פרצי רגש- כעת הם מקדימים אותך, גם קבל עם ועדה. אין מנוס.

פחד. דלת חסומה.
אדם שסבל כה רבות הופך לדמות אימים.
IT'S ALL THE SAME
גלגל תורשת עולם מזעזע מחריב אחריו משפחה שלמה. בעצם, ההרס נזרע כבר מלכתחילה.
פסימיות מכרסמת, פן ישיג אותך הגלגל. כי אם ישיגך, הרי זה קץ התום ופריחת העכרות והנתעבות.

הלוואי ויכולת לצרוח. כי אין דבר שנפשך זקוקה לו יותר מכך כעת.

I have my freedom
but I dont have much time

                                               טל