שלום לכם, היום נעסוק בענבר.
אגב, מה נשמע?
זאת ענבר:
וזאת לא:
לענבר יש את הגישה הסופר יחודית לבלוג שלי.
בת שלושה-עשרה כמעט ארבע עשרה.
פנויה להצעות (תכינו את הלחי שלכם).
בעלת ארבע כלבים.
אוהבת ארצ' אנימי, וזהו.
אהה%^ והיא עושה את העיצובים בבלוג שלי.
ובגלל שענבר מכריחה להאריך את החלק שעליה:
ציטוט מצחיק מעכשיו (והוא יהפוך לציטוטים, כי היא ממש מצחיקה)- אני הBasilisk.
Basilisk
אומר/ת:
אם את לא ביזארית, את מביאה כאפה בלחי
काली
אומר/ת:
מה ביזארית מההה
काली
אומר/ת:
ואני מעדיפה אגרופים בבטן
Basilisk
אומר/ת:
"ענבר, אני אוהב אותך"
*מנסה להתנשק*
"מה?!"
~אגרוף בבטן שמוציא את המעיים מהמקום~
Basilisk
אומר/ת:
O_O
काली
אומר/ת:
נה..
काली
אומר/ת:
"גם אני אוהבת אותי!!!"
יאללה, עוברים נושא:
אז, מה נשמע? הכל טוב? טוב.
איזה משחק מילים רצחני^&$%^
בגלל חיובים מאנשים שונים, אני נאלץ לעשות פוסט חדש, למרות שממש אין לי מה לכתוב.
שיואו, איזה קור. אבל תמיד צריך לדעת שמחר יהיה יותר קר, ואז יהיה קיץ וכולנו נתייבש מהגשמים העזים שפקדו אותנו בחורף, עד כדי כך, שחלקינו ייתייבש, וישימו אותו באוטו מהבהב לבית חולים, ושם ידמו לו הרגשה של חורף.
אני לא יודע מה אתכם, אני אוהב את המזג אויר הזה. כמובן שאנחנו מתעלמים מזה שאני יושב בכיתה עם מעיל כל כך עבה, שאי אפשר לכתוב איתו. הוא בנוי כך, שהידיים יהיה כל הזמן בכיסים, ואין יכולת הוצאה.
וולנטיין דיי הא?
אני שונא את החג הזה. חש של פוצימוצי פקאצי, וכל החנויות מלאות בדובי חום שכתוב עליו I love you. זה מוזר שאדם קונה פסל וודו בצורת דוב, ואפילו מזדהה עם אהבותיו.
חוץ מזה, שאפשר לקנות את הכרית שהוא מחזיק גם בלעדיו.
לא רוצה לצאת ביום הזה, לא מתכנן ולא מציע כלום. רוצים? בואו אתם אלי (:
אוף, פוסט קצר, מכוער וחופר. פעם אחרונה שאני עושה פוסטים בהפרש קצר כ"כ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Uranium