Uranium

כן, עורכי דין.

בכל אופן, מה שלומכם?

שלומי כרגע מעולה. וואלה, עד שסוף סוף השמיים אפורים :)

אני מצטער שלא עדכנתי כמעט חודש, היו לי עיסוקים מעניינים כמו לנסות להעיף מהמסן שלי את זאת שהגיבה לי איזה 80 תגובות בפוסט הקודם, בדרך שתצחיק אותי ואת חברי.

נתחיל מהעיקר, כדי שתקראו את החלק החשוב, ובגלל שלצערי רוב בני הנוער בישראל לא אוהבים לקרוא, לכן הם קוראים את השורות הראשונות שלי. לכן לפחות שיקראו את העיקר.

אז חזרתי לפני שבועיים (אני בדיליי) מהמחנה אימונים שהיה לי מהחוג.

אז ככה היה יומיים של כיף עברו עלי:

הגענו ב10 נראה לי.

היה לנו איזה 4 דקות להבין איפה אנחנו נמצאים, ולאחר מכן קובצנו לריצת שלושה קילומטרים, בבוץ, בשלוליות בגודל  הים השחור. הגענו לאמצע יער שמלא בקוצים מציקים כאלה שנדבקים אליך לבגדים. ואז התחלנו אימון של שעה פחות או יותר.

לאחר מכן התחלנו לרוץ את שלושת הקילומטרים חזרה. אה, שכחתי לציין שכל 10 דקות נאלצנו להפסיק ולעמוד בשכיבת שמיכה איזה 5 דקות בגלל שכמה פוצים החליטו שהם הולכים ולא רצים. במהלך שכיבת השמיכה  החליפו לי את השם לשם הרבה יותר יפה, מתוק ותנכי- 18.

בדרך חזרה קטפתי קלמנתינה D:

כשחזרנו קיבלנו שעה וחצי להתארגן בתא הזה שנתנו לנו, ואז אכלנו אוכל טעים ומושי.

לאחר מכן קיבלנו חצי שעה לעקל אותו, ואז ירדנו לעשות את ה"מסלול" 42 פעמים. המסול הינו קפיצה על חומה של 2 וחצי מטר, לעלות על מדרה גבוה יחסית 10 פעמים ואז סיבוב של האיזור. לאחר מכן אימון רצוף של 3 שעות. ואז ארוחת ערב (השעה שבע).

לאחר מכן היה לנו זמן חופשי של כשעה, ואז התכנסנו בחדר והתכוננו למשחק מלחמה*. ב9 בערב המשחק התחיל. ב 1 בלילה שני המשחקים נגמרו, ואז בגלל שילד אחד החליט שנמאס לו הוא הולך לישון, ועל זה שילמנו מחיר כבד- 100 פעם ריצת הלוך חזור של איזה 100 מטר.

אחרי זה הלכנו לישון.

קמנו ב6 וחצי וחיכינו למורה, שאגב, לא התעורר. לאחר מכן היה לנו רצנו קילומטר וחצי על קיבה ריקה, לאחר מכן היה לנו אימון כלי נשק, והלכנו לאכול, והיה פנקייק עם שוקולד D:.

אז היה לנו חצי שעה הפסקה, ואזהמשך אימונים עד 1, באחד אכלנו שוב, שעה הפסקה, והמשכנו אימונים שאני לא ממש זוכר מהם.

ואז באיזה 10 חזרנו הביתה D:

מסריחים, מזיעים, מלוכלכים, מלאים בבוץ, רעבים, עם שרירים תפוסים ועייפים.

יאי

יצאתי משתי טבעות ששהיתי בהן, מכיוון, שבהתחלה היה לי נחמד לנצל את כל מה שהבלוג מציע לי, אבל אני חושב שמיציתי, נשארתי רק בטבעת אחת, וטבעת אחת יצרתי לעצמי, שכמובן, אתם מוזמנים להצטרף אליה. כמובן, רק אם אתם מזדהים עם מה שכתוב בה.

אממ.. מה עוד חדש..

אה D:, אם אתם אוהבים להציק לילדות בנות 11, שדי קרציות, ואוהבות שירים של ערבים, לכו לבלוג הזה:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=502325

ותספימו אותה.

תודה D:

בנימה אופתימית זו, אעבור לפינה אופטימית יותר, אני מקווה.

הלחץ.

לאחר שחזרתי לבית ספר במשרה מלאה, התחילו לי כאבי ראש שחבל לכם על הזמן, של מה יש עכשיו- אה, יש שיעורים, ואז יש עוד שיעורים ואז להתכונן לבוחן מחר ולמבחן שמחרתיים, ולספר שאני צריך לקרוא לעוד שבועיים.

זה מתחיל ממש לשגע אותי. באלי כ"כ איזה יומיים לא לבוא לבצפר, ולא להשלים כלום, פשוט לנוח. וכשיבוא הזמן שלי לקום, אני אתחיל קצתלהשלים את מה שהיה לי קודם.

לישון מוקדם? אין לי זמן אפילו לחשוב על זה.

היום הלכתי לחוג שלי בריצה, לא בגלל הגשם, אלא בגלל בגלל שהכנסתי שיעורים, איזה שלוש שעות לפני שיצאתי, ויצאתי באיחור. למה גם חזרתי בריצה? גם לא בגלל הגשם. בגלל הידיעה שיש לי עוד כ"כ שיעורים, ולא בא לי לגמור כמו לפני כמה ימים, כשסיימתי הכל ב12 וחצי בלילה, ולמחרת היה בצפר.

יאאאא, יש לי 400 כניסות. איזה מגניב. *_*

מחר בוחן בתנ"ך. אעהאה

כאמור, כרגע יש פרו לכולם. ודווקא פה, אני לא מנודה, ולכן יש גם לי. D:

כמובן שזה לא אותו הפרו כמו לאלה ששילמו, כי אני לא יכול לשנות את "כל הזכויות שמורות ל..", אבל עדיין, זה מגניב *_*

ו... אני ראשון בתיבת מסרים, מוחהחה :)

אני אקפיץ קצת את עצמי, כי בעצם, עידכנתי את הבלוג, פשוט באותו הפוסט. איזה מגניז' פגז' סוף הדרז'.

ובאלי נעלי אולסטאר, אבל לא באלי. הן מגניבות כאלה, כי יש כאלה למורה לספרות

וואו, כמה פירגון אני מקבל על זה שהצבע בלוג שלי... ירוק O_ם

באמת נדיר לראות בלוגים ירוקים. וזה מגניב לדעת שאיזה 95% ירוק, חוץ מכל הפוטושופים למניהם. זה כזה שולט :)))

באלי לקנות AllStar, אבל משום מה, אני חושב שזה או לבנות, או לאימואים. אבל כ"כ באלי^$&$$%

מה אתם חושבים?

אאעהעאהעאהעאהעאהעהאעהאהאאהאהאהעהע, עכשיו נרגעתי.

יש לי ביום ראשון מבחן על הספר שלקחתי בספריה. ועוד לא התחלתי אותו. באלי למות. :)

זהו לבינתיים. אבל כמו שאתם מכירים את הפוסטים שלי, הם כל כמה ימים מתעדכנים. תהיו מוכנים :)

נתחיל מהסוף- כואב לי, הפה שלי וואחד נפוח,  יש לי תפריט אוכל של אנורקס, אני רעב, אני מדבר כמו אוטיסט.

היה לי ציסטה, אני לא יודע ממש מה זה, אבל זה בצורת בלון, שבתוך הבלון הזה יש נוזלים, כל הזמן הבלון גדל. מכיוון שהציסטה בין השיניים, השיניים שלי זזו והתנגשו אחת בשניה, אבל הציסטה ממשיכה לגדול. אתמל הלכתי לרופא, שאגב, היה מאוד מאוד נחמד, כדי לבצע את הניתוח. התלוצצתי עם רופאי עד לרגע הניתוח. את זריקת ההרדמה  קיבלתי במקום לא צפוי, ולא בסדר- בחיבור של הלסט. משמע, אם אני מזיז קצת את הפה, זה יכול להיות ממש קריטי. הזזתי קצת את הפה, וזה נורא כאב. לאחר מכן כבר כמעט לא הרגשתי את צד ימין של הפה, עד לאוזן, כך שלא היה אכפת לי שהרופא עשה עוד זריקת הרדמה, כי לא הרגשתי אותה (D:).במשך הניתוח שמתי לב לרעש של מסור, מעניין מה הוא עשה לי שמה. יש לציין שבשך כל הטיפול כל מה שראיתי היה תיקרה, ושתי משקפיים שמדברות. חיברו לי לפה גם שואב רוק, שבמקרה שלי, שאב יותר דם מהרוק.

בסוף הניתוח פחות או יותר, ראיתי שהרופא לקח מחט וחוט, והחל לתפור אותי. ברגע זה אני רואה מחט יורדת עם חוט, לאחר מכן אני רואה מחט עולה עם חוט אדום. אחד הרופאים אמרו שאני ערפד :( בגלל שלא יצא לי כמעט דם.

הוא הוציא את הציסטה וזה דבר ענקקקקקקקקקקק זה איזה שני סמ' לאורך ולרוחב, ואחר כך הוא הוציא עוד חתיכות ציסטה אך יותר קטנות$%&&^$$^%

הציסטה נראת רע, לבנה כזאת עם כתום מוזר כזה, כמו איזה איבר בגוף. איככ.

אז הוא חבש לי את כל הפה, ואמר לי להחזיק רבע שעה. ואז הוא הוריד לי את זה. והלכתי הביתהה. כל הדרך כמעט נשכתי לי את הלשון בלי לשים לב D:

לא כאב לי אז. כשהגענו הביתה, השפעת ההרדמה ירדה בהדרגה, ופתאם התחלתי להרגיש כאב.

ואתמל בערך היא ירדה לגמרי, וכאב לי נורא D:

התפריט היומי שלי:

בוקר- עוגת שוקולד שחתוכה כמו סלט. או סופגניה שחתוכה כמו סלט, עם תה קר. לא אייסטי, תה רגיל, רק קר.

צהריים- עוד לא יודע, כנראה פירה קר ואיכסה.

ערב- מעדן כזה, כמו מילקי והכל.

ארוחות ביניים- אין, אלא אם כן לנקות את הפה עם מי מלח ארבע פעמים ביום זה נחשב..

וואו שיניתי קצת את 'הרשימות' P: עכשיו הכתב בצבע יותר סקסי.

נגמרה השביתה%&^&^

לאחר 48 יום של להגיע לבית ספר ב9 ולחזור ב11 וחצי, לאחר 35 שיעורי מתמטיקה עם אנה שהתבזבזו, לאחר חנוכה חוזרים ללמוד 6 שעות שבועיות.

אני לא יודע אם אני שמח, או עצוב. בגלל השביתה הזו ירדתי בציונים של המקצועות שאני לא שובת בהם, מכיוון שאני פחות משקיע, ויותר על המחשב. לולא השביתה, המחשב לא היה דלוק בכלל. מצד שני, בתור נער בן 14, חייב להיות גם משהו בעד השביתה, הלו כן?

בכ"א המורים לא השיגו את מטרתם. השביתה לדעתי לא צודקת גם ככה, כי לי, בתור תלמיד, לא אכפת מה משכורתם של המורים שמלמדים אותי. ואם עד עכשיו למדנו 30 תלמידים בכיתה, נוכל ללמוד כך גם עוד כמה שנים, למרות שכיתה קטנה זה הרבה יותר טוב. בכל אופן, השטן רן ארז, טען שזהו יום שחור למערכת החינוך, ואני אומר...

שיהיה לילה, צהריים, בוקר וארוחת ארבע עוצרי נשימה. גם ככה אנו נושמים יותר מדי, לא?

מיאו אש לכולם.

קישור לכתבה:

http://news.walla.co.il/?w=//1204949

חנוכה שמח P:

עצה:

לכו לבלוג של פרו אנה, ותאכלו לה סופגניה מול הפנים DDDDDDD:

תשובות לשאלון השבועי:

חביבות:

אני נראה לי שחביב מאוד, למה לא? :)

חוכמה:

תמיד יש מה עוד לדעת, אבל מצבי טוב.

 סף כאב: לא נראה לי שיש.

סבלנות: אני לא סבלני, בכלל בכלל לא :)

עמידה בזמנים: בסדר S:

טאקט: חזק :S

הערכה עצמית: לא משהו, אבל בסדר.

ספונטניות: שמישהו יזכיר לי מה זה? חח

אומץ: משוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו לא. D:

סתם, אני בנורמה, אויל קצת מעל.

אמינות: אני אמין, בהחלט :O

נדיבות: תלוי למי.

סתם משהו לא קשור:

במה מוהל מוהל? כאילו הוא לוקח ת'ילד המסכן ומכניס לו קוביות קרח לכוס כדי שזה יראה הרבה? מוזר :S

זוכרים את Fuuuuuuuuuuck YoU או משהו כזה, שהיה מאספים אצלי בבלוג עם "יש בעיות, קפצי לי בשמיניות", קשה היה לו לקרוא  קצת יותר טוב ולהבין שמדובר בבן. בכ"א, הוא סגר את הבלוג D: הוא הקשיב לעצה הידידותית שלי. תיקנתי טיפה את ישרא! אני גאה בעצמי. בכלל, לאחר שקראתי את הבלוג Kill Your Mother Rape Your Dog שנמצא לו ב"קוראים שלי" בפאנן, מצב רוחי מעולה. הם יזכו ללינקוק בזמן הקרוב, לא לדאוג אם הם כבר לא יהיה בקוראים שלי. :)

יומטוב, יש להעניק תגובות.