לפניי שאני מתחילה לספר ממש בקצרה על האירועים האחרונים , אני רוצה להודות לכמה אנשים.

לאסף.

הוא לא קורא פה ולא יקרא (אוליי), אבל הבנאדם .. יש לו כלכך הרבה סלבנות אליי! והוא מקשיב לי, עוזר, מתייחס, מנחם ומזדהה - אנחנו לא מדברים הרבה, פעם ב.. אבל אתמול דיברתי איתו שוב ואני רוצה לדבר איתו לעיתים קרובות יותר, אני שמחה לדבר איתו.

לטורו-צ'ען.

טורו שלי היקרה3> גם לה יש סלבנות, היא יודעת להגיד לי בדיוק מה שאני רוצה לשמוע תמיד - והיא אומרת את האמת. אני אוהבת אותה מאוד מאוד3333>

קארינע.

קארינע ריגשה אותי היום ובכלל, כייף לי לדבר איתה והיא מבינה אותי.

נועה.

זה פשוט נהדר! אחריי דיי הרבה זמן שלא דיברנו והיינו רבות לרוב, היא נעשית אחת מהחברות שלי ואני ממש שמחה על זה, למרות שלא תמיד היא מבינה על מה אני מדברת או שאני יודעת על מה היא מדברת. היא תמיד אומרת 'יהיה טוב!'

אן.

היא פשוט .. , לא נוטשת אותי אף פעם, אני שמחה להיות תלויה בה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

הבכן, ביום שני היה לי מבחן בגיאוגראפיה שידעתי עליו יום לפניי, לא נורא - התכוננתי ככול שיכולתי ואני מקווה שהלך לי טוב.

גם הלכנו לסרט כל שכבת ז'. "להעביר את זה הלאה" - אחד הסרטים המדהימים ביותר שראיתי השנה, או אפילו השנתיים האחרונות. אחר כך אני, נועה ואן הלכנו לאכול קומבינה, אח, זה היה טעים ומוצלח.

סכ"ה יום ראשון היה עמוס ומעצבן (ולא בבילויים), אז אין מה לספר.

אה..

גם הימים האחרונים עוברים עליי ביאוש, רע לי. ואני.. לא טוב לי.

אבל האנשיםשכתבתי למעלה נותנים לי את הכוח להמשיך, לאחרונה רוב חבריי הופכים לאויבי,

כל הכיתה שלי התנהגה בצורה מזוויעה היום,

אז אני בכלל לא בסדר.

לא נורא,

אני עוד אתגבר.

תקופות חלשות תמיד יש בחיים.

~ נאלו.