יומן

עוד כמה שעות ימלאו ארבע שנים לרגע ההוא שהדלת נפתחה , וכל החיים שלי השתנו.

ככה בצלצול אחד.

פברואר לפני ארבע שנים היה כל כך שונה, גשם, ריח של חורף בתל אביב, ריח של בית אחר. רעש של גשם על גג.

אני בדירה באמצע הסיטי, שרון בדירה בשוליים.

פברואר ארבע שנים אחרי.

האהבה עדיין פה, למרות המרוץ לחיים, יש לנו ילדה מדהימה , אין לנו פינה משלנו אבל אנחנו מנסים.

 

כמה סמלי שהיום יש בחירות, כי בלילה הזה לפני עשר שנים , לפני שבכלל ידעתי, נבחרתי ובחרתי.

ולכבוד הכול, השיר שמתאר הכול.

דודו טסה, שבסמליות מצמררת חוגג יומולדת בשיר שאומר הכול

בדיוק בזמן.