יומן

עוד כמה ימים ימלאו שנתיים ליום שעזבתי את ת"א. שנתיים .

יש לי יותר שנות ת"א, מכל מקום אחר ולמרות שאני כבר שנתיים לא גרה שם, לא החלפתי כתובת.

להחליף זה להודות באמת. להודות בזה שזהו, זה נגמר, שאני לא חוזרת, שיחד עם כל הטוב שיש בחיים שלי, הפרק הזה נסגר. לא כי נורא רציתי, כי אין ברירה, אין אפשרות לחזור.

אז שנתים אמרתי אני לא באמת פה, ושנתיים חשבתי שאולי נחזור.

הבנתי שלא.

לא הצלחתי לפענח מה יש בה בעיר הזו שמעלה לי את הדופק, מה יש ברחובות שלה שכול פגישת עבודה אני מוצאת את עצמי מסתובבת בהם,וכל כך רוצה לחזור.

אין ספק יש בה משהו אחר בת"א, ואני חושבת שפיבי תגלה את זה , כמו שאני ביום אחד.

מזל טוב עיר, את חוגגת 100 שנה, אני כבר לא תושבת.

החלפתי כתובת , רשמית.