לעשות סדר בראש..
בוקר.
אחרי (עוד) לילה עם מעט מאוד שעות שינה, עם מילים, רגשות ומגע ראשוני אני קמה. פתאום קלטתי שנוח לי. נעים לי, אני מרגישה שייכת מוגנת ובטוחה.
ביתי תמיד מבצרי, אני שונאת לשון מחוץ לבית, צריכה את השגרה שלי המיטה שלי.. הקפה שלי בבקר, פתאום ככה בסלון של משהו אחר, במיטה של משהו אחר אני מרגישה כמעט כמו בבית.
אני מרחפת, כן עדיין וזה רק הולך ומתחזק. הולך ומתעצם. מי שעוקב אחרי העלילות שלי פה יודע שאני לא ממש כזאת.מסתבר שהיתי פעם.
הראשונה שאמרה לי את זה היא השדכנית, היא עוקבת אחרי ההתפתחויות ואלוהים יעזור לה ולי יחד, מרוב שאנחנו מכירות היא הודיע לי חגיגית בטרם אני הודעתי לה שאני איך להגיד את זה מאוהבת עד מעל האוזניים.הנה רוי, משהו הוציא ממך את האישה שבפנים, הנאיבית הרכה הנאהבת. היא אמרה לי עוד בתחילתה שבוע. תחיי את זה רוי, לך מכולם כל כך מגיע.
כמה שעות אח"כ בשיחה טראנס אטלנטית חברתי הטובה והרחוקה על הקו, שלושה מיילים והיא חייבת לשמוע אותי. דקה וחצי מתחילת השיחה היא אומרת לי, אין מגיע לך ראבק מגיע לך. היא הזכירה לי שיחה לילית שערכנו לפני המון שנים, שאמרתי לה שאני מאמינה בנשמות תאומות, שאני מאמינה שאיפשהו יש את הנפש התאומה שלי שעוברת את מה שאני עוברת ולומדת בשביל שנפגש, אז היא צחקה ואמרה שאני נאיבית. המון שנים עברו מאז, אני את השיחה הזאת זוכרת במעורפל, היא לא. רוי , נפגשתם היא סונטת בי למה את מבקשת בלוקים לרדת אל הקרקע תרחפי.
ערב
אני יושבת לקפה עם החבר הכי טוב שלי, שלושים שנות הכרות לא הולכות ברגל. מתיישבים והוא רואה מייד. רוי לא ראיתי אותך ככה שנים!! הוא מחבק מחזיק לי את היד ומסנן, סוף סוף.. מגיע לך.
אנחנו עוברים על העבר, אני מנסה לראות אם הוא זוכר את שרון, לא הוא אומר לי , הדחקת אותו עמוק, עם השכבות והשנים שמת אותו בצד...
אני שמח הוא אומר רוי, שיש משהו שרואה אותך מחוץ לכל המסכות שפיתחת לך, שחוצה את החומות שלך.
מגיע לך!
אני חוזרת לכאן, לנסות לכתוב, לחלוק, לספר אני מאוד מתקשה להסביר את מה שרץ לי בראש..את מה שמתחולל לי בנפש. אני רק יודעת שהפעם אני נותנת לעצמי לזרום עם זה. יודעת שגם מחר אני אקום בבית שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
