יומןמי אמר שהמציאות עולה על כל דמיון? צודק.
מהיומן הזה עוד יעשו סרט.. אלו החיים שלי אתם מוזמנים. |
| 7/2005
לבד
לבד
שבוע לפני וההרגשה של הכי לבד בעולם מציפה אותי.אתמול אחרי שיחה עם הנשואה הדמעות שלי פשוט לא הפסיקו לנזול..
לבד.
אני לא משופעת בעשרות חברים, אבל המעט שיש לי הם יחידה דיי מובחרת. תמיד ידעתי וגם עכשיו שאם אני אזדקק להם הם יבואו.
רק שכל כך הרבה דברים השתנו.
הנה 2 חצאי נפשי, הנשואה , והתאומה. הן תמיד היו שני חצאים שאיכשהו כל אחת מהם הייתה איתי שלם. כל החתונה הזאת הראתה לי עד כמה .. לא.
אתמול הנשואה הייתה אמורה לבוא איתי למדוד את השמלה, אני במדידות האחרונות ויש התלבטות קלה, בגלל כל הרגישות המשפחתית רציתי גורם נטרלי. היא לא יכלה, הילדה החולה, היא גרה רחוק...
דיברנו על ההכנות, כל כך מוזר לספר לה, הגענו לעזרה שאני צריכה עם הטלפונים, שוב היא לא יכולה , מרחק ג"ג והבעיה עם הילדה (בעלה היקר כונן כל השבוע).
אני מה זה נבלה אני היא אומרת עזרת לנו כל כך הרבה ואני לא מצליחה לעזור לך בכלום.
השבעתי אותה שתבוא איתי למקווה.
לשם אני לא הולכת לבד.
היא מזכירה לי שקבענו עם חברה נוספת לקפה ביום חמישי, בלי התפתעות אני אומרת לה, לא רוצה מסיבת רווקות.
לא רוצה לא צריך היא אומרת, רק אולי תביאי איתך עוד משהי?
את מי בדיוק אני חושבת לעצמי?
עם התאומה זה סיפור אחר לגמרי, היא בגלל מצבה האישי לא יכולה להיות בשבילי עם כל החתונה, זה מעלה לה את הטראומה שעברה לפני שנה, זמן שכמעט התחתנה עם גבר פסיכופט. מאז שאני ושרון ביחד היא התרחקה מאוד, ועברנו כבר המון משברים מההכרזה על החתונה . כולל שיחת לילה אחת עם המון דמעות בה היא הכריזה שהיא הכי שמחה בשבילי אבל לא מסוגלת להיות איתי. כואב לה.
התאומה מתקשרת להזמין אותי ליום ההולדת שלה, אני מנסה להסביר לה שנותרו לנו עוד דברים פתוחים, היא מתעקשת שאני אקפוץ לחצי שעה.
אמש באמצע המדידות עוד אמרתי לה כן.
בלילה אחרי שאמא שלי הודיעה לי שהיא רוצה שאני אבוא שוב היום, שאני ושרון גילנו שאין כרגע מי שיעזור לנו עם הטלפונים (מה שאומר שאנחנו נעשה את זה , אחרי סינון של כאלו שדיברו עם ההורים שלנו ביומיים האחרונים ) אני קולטת שאני לא אצליח להגיע.
ואני יודעת עד כמה היא תיעלב.
אני מותשת.
עם ההכנות לחתונה, הדרמה המשפחתית עם אשתו של אחי (שלצערי צדקנו וכל מה שהיא רוצה ממנו זה כסף, והיא לא טורחת להסתיר את זה) והעבודה החדשה אני פשט מותשת.
אני מגיעה ממוטטת לגמרי בערבים, אני ושרון בקושי נפגשים.
ואני רק רוצה שזה יעבור.
| |
| כינוי:
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
