יומןמי אמר שהמציאות עולה על כל דמיון? צודק.
מהיומן הזה עוד יעשו סרט.. אלו החיים שלי אתם מוזמנים. |
| 7/2005
 היום אני כלה.. מי היה מאמין?
זהו הגיע היום.
זו הייתה חוויה מוזרה המקווה אמש. חייבת לציין מוזרה במובן החיובי. אל דאגה אין לי שום כוונה להתקרב לאלוהים כל שהוא אבל בכל זאת.
הלכתי עם תאומת נפשי ואחותי, הנשואה חולה. עוד בצהרים קלטתי שאחותי מתרגשת בטירוף, וגם כך התאומה, קצת אבסורד ששתי הנשים שהכי היה קשה להם עם הקטע מתלהבות עד אין קץ, ומתרגשות עד אין קץ.ומראות את זה.
הלכנו למקווה, הבלנית הייתה הכי נחמדה איתי בעולם, באמת, כל סיפורי האימה לא היו, אבל ידעתי, כבר ביקרתי שם בעבר עם הנשואה. אבל אז ההינו רק שתינו, במשהו הרבה יותר רגוע. זכרתי את הברכות שלה בסוף. זכרתי מה הן עשו לו.גם אני ברכתי בלב, הבטתי בהן אחותי ותאומת נפשי עומדות שם בקצה. וידעתי שכל מה שהן רוצות זה קצת שקט בפנים, ואושר.
איחלתי להן.
אספתי אל ליבי ברגעים האלו את כל מי שמקיף אותי וצריך קצת עוד, כמעט אין לי משהו שאני מכירה שלא צריך את זה.
הבנות אמרו שאני קורנת.. גם שרון שאסף אותי ציין את זה.
בחיי שניסיתי לישון, כן אני יודעת היום היום הגדול, צריך כוחות, אבל ההתרגשות.
ישנתי.. רק קצת.. הצקתי לשרון .. רק קצת.
עברתי על היומן שלי , קראתי פה דברים, איזה שנה מוזרה עברתי... ואני יודעת שאני אקרא את זה שוב אני אגלה בדרך את הסמנים לכל מה שקורה פה.
שרון ישן בחדר השני, אני שומעת את הנשימות שלו, קשה לי לתאר את התחושה הזו של כדור גדול בחזה, נשמע פלצני לא הגיוני אבל הנה, אני אומרת את זה.
בחיים לא אהבתי ככה אף אחד, בחיים לא ההיתי שלמה עם החלטה כל כך גדולה.
היום אני רוי, ואני כלה.
| |
| כינוי:
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
