יומןמי אמר שהמציאות עולה על כל דמיון? צודק.
מהיומן הזה עוד יעשו סרט.. אלו החיים שלי אתם מוזמנים. |
| 9/2005
פוסט אחרון ל32
כבר כמה ימים שאני רוצה לשבת לסדר את המילים על דף, זה עושה לי סדר .אני מתחילה מוחקת כותבת מסדרת. בסוף יצא לי פוסט . רק שהוא לא נכתב רציף.
אבל קשה לי אוגוסט אף פעם לא היה החודש שלי, הפעם הוא היה שונה קצת, הנה התחיל ספטמבר ואני סוגרת עוד שנה הגיל מתחלף ואיתו תתחלף גם הכותרת, הריח הזה של סוף הקיץ מתפשט בחוץ.
כמעט ונעים.
פתחתי את כל החלונות, את הדלת נותנת לבריזה להיכנס, לדירה הזו שכבשן זו מילה מתאימה לה יותר מדירה.
עוד כמה ימים צריך לסכם שנה.
עוד כמה ימים לראשונה מזה 9 שנים תמימות אני אחגוג ימולדת עם בן זוג, אצלי כרגיל הכול הכי בדרמה- לא חבר, אופס בעל.
מדהים הא?
אני מנסה לקרוא על הימולדת של שנה שעברה, על החגים ויודעת שהסיכום השנה יהיה כול כך אחר. כאלו משהו פשוט .. פף?
אבל כל דבר בזמנו.
התנתקות
זה יצא על אותה תקופה אבל אין בנהם קשר לגמרי. אולי זה סוג של תקופה בטח זו אני , שתי חברות שמיים וארץ בין כל אחת מהן, ובכל זאת מכנה משותף. התנתקות.
תאומת נפשי, האישה שכמעט כל חיי הייתה שם לצידי, כבר כתבתי על ההתנקות שלה ממני, שקועה בתוך עולמה, בתוך כאבה, מנסה לפרגן אבל זה גדול ממנה. דווקא בימי החתונה היא הבליחה לרגע ונעמדה לצידי אבל מאז לא ראיתי אותה. אני יודעת שקשה לה, אבל אין בי את הכוחות להלחם על זה.אין בי עוד. האם תמו עשרים שנות חברות בחתונה אחת?
השניה חברה חדשה ותיקה, גם היא נשואה טרייה יחסית,המדהים הוא ששרון שלוקח לו המון זמן להיפתח אל אנשים מאוד אוהב אותה ואת בן זוגה וגם אני מאוד אוהבת את בן זוגה כך שהבילויים המרובעים שלנו עושים רק טוב.
עוד לפני החתונה נוצרו הקשרים ונדמה היה שבלחץ החתונה שלי פגעתי או אמרתי משהו שאינו כשורה.באמת שאני לא יודעת. ניסיתי לגשש קיבלתי תשובה שלא אבל אכשהו נדמה שהתרחקנו קצת. וחבל לי.
אני מנסה להוציא ולשתף
אף פעם לא ההיית גדולה בלשתף, לקטר על העבודה והחיים זו התמחות שלי,התמחות שמסתירה את הדברים האמיתיים.
עכשיו אני מנסה לחלוק עם שרון, אין ספק שחלק מהתסמינים הגופניים החדשים שלי מקורם בלחץ נפשי, חוסר היכולת שלי לתקשר עם הסביבה, הערבים של כל מה שאני רוצה זה לישון באים ממשהו.
אני יושבת עם שרון ומנסה לפרק את זה לחתיכות קטנות של חיים, לא רגילה לשתף.
גם חברתי הנשואה שיש לה שנים של כישרון לקלף ממני את דיכאון הנה בא הימולדת רומזת שבזמן האחרון כאלו נכנסתי עמקו יותר לתוך הקליפה שלי
אני סוגרת עצמי מהעולם? לא יודעת למה.
| |
| כינוי:
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
