יומןמי אמר שהמציאות עולה על כל דמיון? צודק.
מהיומן הזה עוד יעשו סרט.. אלו החיים שלי אתם מוזמנים. |
| 9/2005
 בעעע
כולה לא ההיתי שבוע במשרד. שבוע. מה אפשר להגיד?
ידעתי שהבוס שלי קצת "מטורלל" לא חדש, צפיתי בהתקפי הזעם שלו בשבועות האוחרונים. לפעמים נדמה היה לי שעוד נגיעה אחת והוא מתפרק לחתיכות. מזל שהוא רזה.
היום ההיתי הקורבן להתקף הזה. רק שהוא גילה שגם אני יודעת לצעוק ולא רע בכלל אם יורשה לי. הוא תקף אותי ללא רחם, אל תשאלו הוא נעלב כי לא התקשרתי לשאול שהכל בסדר. סליחה באמת שכחתי ההיתי בנופש בקריאבים.. אאא בעצם לא ההיתי באיכולוב לא נחשב.
האוצר מילים שלו היה כל כך גבוה ששקלתי לקום וללכת אבל לא.
הוא מלא טענות כרימון אבל לכו תסבירו לו שאני עד עכשיו לא הבנתי מה הבעיה (חוץ מזה שלא התקשרתי כל יום לשאול שהכול בסדר) . איבד שליטה ואיבד את הרסן על הלשון שלו, תהרגו אותי אם אני יודעת מה אני אמורה לעשות שם מחר.
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד יש לי הרגשה שהחברה במצב רע ועוד רגע תקרוס לה, הבוס שלי מאבד את הצפון וכל הגיון מצד שני אני לא יכולה להרשות לעצמי לקום וללכת ..
בלגן.
ואני כבר לא יודעת מה לעשות, יש לי כשרון לאסוף בוסים שהם לא ממש שפויים אבל כאן זה כבר גובל בבריאות שלי..
מה יהיה ? איך אפשר לחיות ככה?
אני שוקלת לארוז הכל ולחפש מקום אחר לכגור ולעבוד בו, אל תשאלו אותי במה אני לא יודעת. לא אני לא שרון לא מצליחים עם הקטע הזה של עבודה.
סוג של נאחס?
שרון עשה חישוב זריז שיש לי עוד כ 10 ימי עבודה עד החגים. איזה יופי, לנשום
מכוון שגם ככה נדפקו לי התוכניות לגמרי לחגים אולי אני אתחיל לחפש עבודה בחגים.
לא יודעת.
ולחשוב שבתוך כל זה אנחנו מדברים על להקים משפחה. איך בדיוק?
| |
| כינוי:
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
