יומן

אז מה היה השבוע

אני מתעלמת מקולות המלחמה והזוועה שבחוץ, מהדאגות לכל מה שקורה פה, לחלקים מהמשפחה  שלי שמצאו עצמם בקו האש (בדיוק שחשבנו לנסוע אלהם לסופ"ש..).

הבטחתי לעצמי לסכם כל שבוע איך היה לי, בשביל שבפעם הבאה אני אדע ..

אז מה היה לי השבוע.

באופן כללי ולפני שאני פורקת פה את כל קיטוריי  אני אסכם את זה באיכסה. ואכן כמו שהנשואה אמרה לי הריון זה סוג של שיעמום, שמפיגים אותו בשלל בדיקות. מכוון שיש לי עוד משהו כמו שבועיים לבדיקות הנה הקטע של הקיטור והשעימום:

גיליתי את האסלה מקרוב, אני אחסוך פה תיאורים גראפיים, וכן ידעתי, וכן זה חלק, ועדיין זה שלב שאני מוכנה לוותר עליו כאן ועכשיו., אף אחד מהטיפים שקיבלתי מחברותיי האמהות בהווה , עתיד.. כלום לא ממש עובד.

והקטע הכי מזעזע זה שזה לא עוזר במיל, גם אחרי תחושת האיכסה לא עוברת.

מה שכן, קרטיבים זה הדבר הכי קרוב לעזור לזה..

ומיץ פטל..

נתעלם.

החזה שלי ממשיך לעשות בלגן  והתחושה הכללית זה "אל תגיעו בי".

הנחמה שלי שלקראת סוף השבוע למדתי קצת לשלוט בזה, הנה הצלחתי לעבור יום שלם של מיונים ומבחנים בלי לעשות פדיחות.

והעייפות היא חוגגת עם כולם.

השבוע בלטו חלומות מוזרים , לא ברורים , אבל היו.

זהו, הפעם קצר, רוחות המלחמה בחוץ משפיעות גם עלי, שלל החומר שיש לי להשלים ללימודים,ההגשות האחרונות וסוף הסימסטר ...

רק בריאות .