יומן

אני קצרה בזמן, אז זה יהיה קצר.

ארבעה ימים שלמים בלי להקיא, בלי לרוץ פעם אחת לצד ,להתכופף , להרגיש את זה עולה בגרון .. ואני יעצור פה.

חגיגה.

אושר צרוף.

אני רק מקווה שזה ישאר ככה, כי כבר הייתה לי הפוגה קלה שחשבתי שזהו סיימתי עם החלק הזה, ואופס זה חזר..

את השבוע פצחתי בסבב של חברות כ"א, המופע שלי עזר קצת וקיבלתי משרה זמנית לשבוע, רק מה זה מרחק של 2 אוטובוסים מפה ומוקדם בבקר. אבל זו עבודה ובהתחשב בעובדה שהמזגן שלנו עושה בעיות זו עבודה עם מזגן.

אז כל בוקר אני משכימה, עולה על שני אוטובוסים .. אני חוזרת הרוסה , הולכת ללמוד אבל לא מקטרת.

השבוע הייה לי פגש עם הנשואה ומדהימה שלה, הן באו לקחת אותי מהעבודה לבילוי של צהרים/אח"צ של חופש גדול. הנשואה לא ממש שאלה אותי אלא התקשרה חצי שעה לפני להודיע לי .

אין הקטנה הזו מדהימה, היא בת קצת יותר משנתיים עם אוצר מילים של אישה קטנה ,אכלנו צהרים, ואח"כ הלכנו לגן שעשועים ליד הבית שלי..לא יודעת מי נהנה יותר אני או היא. אמא שלה הייתה מאושרת מזה שהיא יכולה לשבת קצת. לפנות ערב שהן הלכו, אחרי מקלחת מצאתי את עצמי נרדמת על הספה... אני מעריצה את הנשואה , איך היא עושה את זה? גם עבודה גם הריון שני וגם הקטנה הקופצנית הזו?

השבוע גם קיבלנו החלטה לעזוב את העיר, אבל זה מצריך פוסט נפרד.

שבוע הבא.. הסקירה הראשונה .. האם זה בן האם זו בת? 50% 50% לכל צד..