פעם ראשונה שאני כותבת סיכום שבועי ביומיים. התחלתי אותו ביום שישי, והנה רק עכשיו אני מצליחה לסיים אותו.אני קצת הפוכה, הרבה עייפה ובכל זאת אני אנסה להכניס את הדברים של השבוע.
זה היה שבוע עמוס, אכשהו יצא צפוף ומתיש, עבודה לימודים , משפחה.
קצת חברים.
אני מפחדת לכתוב את זה, שלא נגיד בקול רם, כבר שבוע אני לא מקיאה. מה אני אגיד, עולם אחר. אני עדיין סובלת מבחילות אבל בלי להקיא החיים נראים טוב יותר.
השבוע גם "נפתח" לי קצת התיאבון, אני עדיין אוכלת בכמויות יתור קטנות מהרגיל אבל אני מסוגלת לאכול דברים שהם לא לחם חמאה וגבנ"צ שזה חידוש.
השבוע נרשמה ארוחת צהרים של חשק.. הכרחתי את שרון שנלך לאכול לאפה. אז אכלתי רק חצי (את החצי השני אכלתי במועד אחד) אבל השמחה הייתה רבה.
יצאה לי הבטן, לא גדולה אבל אני כבר נראית בהריון, אחד השכנים אמר לי מזל טוב, ולראשונה קמו לכבודי באוטובוס, בהתחלה חיפשתי למי קמו, הבנתי שזה לי.
מוזר...
השבוע פגשנו זוג חברים שלנו, אני מהצד של החתן. אנחנו מכרים המון שנים סוג של חברות שלא משנה מתי אנחנו מדברים ולא תמיד זה קורה בתדירות גבוהה או נפגשים הזמן כאלו עמד מלכת.
הם התחתנו שאני ההיתי בחו"ל, התרגשו עד דמעות שהתקשרתי בבקר של החתונה לאחל מזל טוב, מאז שחזרתי ממש לא הצלחנו לארגן פגישה, לא סיפרתי להם שאני בהריון.
אפקט ההפתעה.
הם חיכו לנו ליד הקפה , הוא מביט בי לא סגור, היא כבר הבינה, תגידי רוי את בהריון היא שואלת לא סגורה, אני מחייכת מאוזן לאוזן, כן . להרגע !
אמרתי לך היא מסננת לו.
והוא? מתקדם לחיבוק ענקי, מאושר.. ממלמל אני לא מאמין, מי היה מאמין.
אם היו שואלים כל אחד מאיתנו כמה שנים אחורה שזה מה שיהיה, שהוא יתחתן , ואני לא רק אתחתן אלא אכנס להריון, סביר להניח שההינו צוחקים..
השנים שחלפו. מי היה מאמין.
ניהלנו שיחות על חברים, על כאלו שלא ראיתי המון זמן , ואז הוא שלף את משפט המחץ
חברים זה לא רק שטוב או רע, חברים זה כאלו שיודעים לשמוח ולפרגן לך שקשה להם, שאין להם את הצרות העין..
דיברנו על חברים שהיו במעגל ויצאו, על כאלו שקשה להם עם אירועים משמחים.חברים שנוטשים אחרי חתונה, חברים שנושטים שנכנסים להריון (הזהרתי אותם מזה..), וחברים שלמרות שלא רואים אותם המון זמן הם חברים.
את סוף השבוע הזה אני חותמת בימולדת (כולם לשיר..), פוסט נפרד על ימולדת אחרון שאני רק רוי, כי בימולדת הבא אני אהיה רוי אמא של..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
