יומן

כן אני יודעת יום חמישי, סיכומים זה ביום שישי, אבל למחר יש מליון תוכניות ואני יודעת שאני אשכח.

השבוע אין  ממש חדש(שאני זוכרת לפחות ), הבטן שלי גדלה, ואיתה גם היכולת שלי לאכול, יחד עם החגים האלו.

מגרנה ראשונה של עונות מעבר התייצבה כמו גדולה והשכיבה אותי ליום סמרטוט השבוע, עכשיו רק נותר לי לראות אם ההיריון הזה מעלים לי את האלרגיות של המעבר או שזו עוד אגדה אורבאנית.

מחר אני הולכת לביקור אצל הרופא שלי, הוא אומנם לא רוצה לראות אותי עד אחרי הסקירה המאוחרת אבל אני רוצה לראות אותו, ולראות שהכל בסדר בטווח של ה 10 ימים מהמי שפיר. חסר לו לעצבן אותי.

הפתיל של הסבלנות שלי מקצר קצת, פעם הייתה לי סבלנות הרבה יותר להמון אנשים היום פשוט אין לי. לפעמים גם לא לעצמי

אז אני מקצרת.

שלום.

זה לא אתם זו אני.