לונה פארק.
זה היה השבוע.
אני קצרה בזמן (הסבר בסוף) אבל בכל זאת..
עבדתי השבוע במשרד של עו"ד צעירים ברוחם וחלקם בגילם, היה שם אחד שהוא בדיוק אבל בדיוק הטייפקאסט של אלו שיצאתי איתם לפני שרון. הרס אותי מצחוק...
כמה שמחתי שלא התחתנתי עם אחד כזה בסוף.. סיפרתי לשרון שראיתי אל נגד עיני את הדגם הבוגר של אלו שיצאתי איתם טרם תקופתו, והמחזה לא משהו.
מזל..
חוץ מזה השבוע עשיתי בדיקה מעצבנת של העמסת 50' גר סוכר, והתוצאה הגיע גבוהה מידי, מה שאומר שאני צריכה ללכת לעשות את ה 100 גר' שזה אומר ארבע שעות בקופת חולים לראות אם יש לי סכרת הריון , וזה ביאס אותי לגמרי, ברמות קשות של דמעות. ממש לא בא לי לא על זה ולא על זה. בתגובה דרך אגב זללתי כמויות של שוקולד, דבר שאני דיי לא עושה כבר המון זמן.
חצי שעה אחרי שהתוצאות של זה הגיעו , נחת לי מייל עם תוצאות המבחנים.
ואז התחלתי לצחוק.
במבחן שהייתי בטוחה שאו שעברתי על 61 או שנכשלתי קיבלתי 91 . עד עכשיו אני מחכה להודעה של טעינו בהקלדת הנתונים כי זה ממש אבל ממש לא הגיוני. במבחן השני שהיה ממש בסדר הוצאתי 90.
מי גאון?
אז ביליתי ערב של בכי וצחוק ביחד, חשבתי שאני משתגעת.. שרון היה בעבודה ולא רציתי לשגע אותו, הורמונים.
זהו ועכשיו אני אורזת כי אחרי הבטחות אין קיץ, תכנונים רבים הבדיחה הפנימית שלנו הופכת למציאות.
אני ושרון יוצאים הבוקר לסופ"ש בעיר בה השמש זורחת תמיד- אילת.
השבוע נפל לי האסימון שאם לא עכשיו אז רק בקיץ..ואז זו כבר לא תהיה חופשה רק של שנינו..
תבלו יפה, תרשמו תגובות .. ואני מבטיחה לחזור עם סיפורים.