מה יש להגיד על השבוע הזה?
שעמד בסימן מתוק? הנה שאריות חוש ההומור שלי חוזרות..
חזרנו עכשיו מהרופא שלי, פגישה שגרתית של פעם בחודש שנדחתה קצת.
הוא "סיפר" לי שיש לי סכרת הריון, נתן לי הפנה למרכז לבריאות האישה (שהזמנתי אליו תור כבר מראש), ושלח אותי לעשות אקו לב עובר.השתדלתי באמת להיות הכי קולית שיש.נשמע מאוד מפחיד אקו לב עובר, הוא הרגיע ואמר שבגלל הסוכרת בודקים את לב של העוברית, אמרתי לו שהעוברית עברה בשלום שתי סקירות, הוא אמר שצריך. ביקשתי ממנו לעשות אולטרסאונד, רציתי להבין איך היא ממוקמת ולראות שהכל בסדר, העוברית כהרגלה הייתה עם הגב אלינו, אבל הראש שלה כמה צפוי יושב נמוך, היא משחקת נגיחות עם השלפוחית שתן שלי, והרגלים שלה ישבות בצד שמאל, נקודת הבעיטה החביבה עליה.
זהו נפרדתי ממנו , הוא אמר שאני יעדכן אותו מה קורה ומה התוצאות.
ואני? כל המילים האלו לא עושות לי טוב.
שיצאנו הנשואה הייתה על הקו, היא רצתה לראות איך התאוששתי, מה הרופא אומר.
גם לה הייתה סוכרת הריון בהריון הראשון והיא משתדלת לתת לי כמה שיותר תמיכה.
השבוע גם קיבלת את המתנה שלה, איזה טיימיג יש לה.
כבר מזמן היא אמרה שהיא רוצה לקנות לי כרית הנקה של מילגה , זו כרית שימושית גם לשינה לפני וגם להנקה אחרי. הנשואה אומרת שתודות לכרית היה לה הרבה יותר קל, ואין לה שום כוונה לתת לי לסבול עם שש כריות . בהתחלה אמרתי לה אחרי הסקירה, אחרי המי שפיר, ושהכול עבר בשלום אכשהו אני מעדיפה שלא יהיו פה דברים שקשורים ללידה.
מאז הנשואה בעצמה ילדה, ונמאס לה אז היא פשוט שלחה לי לינק ושאלה – איזה צבע.אז בחרנו. זה הגיע יחד עם התוצאות של הסוכרת....
נושא הדיור גם הוא לא התקדם, מטריף אותי שאני משאירה הודעות למתווכחים והם לא חוזרים אלי, הלו זו הפרנסה שלכם לא? שוק הדירות במצב רע, ואנחנו רוצים לעבור עד אמצע חודש הבא. ממש מייאש.
זהו עכשיו אני צריכה לשים את ההפי פייס שלי, יש לנו אירוע משפחתי, ואני ממש לא בקטע של לחלוק עם כולם את הסוכרת החדשה שלי , גם ככה אני יודעת שאני אהיה האטרקציה , אני עוד בדילמה אם לספר להורים שלי בכלל כי הם עומדים בפני טיסה, ואני לא רוצה להדאיג את אמא שלי.. נעשה התייעצות עם אחותי נראה מה מספרים לה אם בכלל.
שבוע טוב, שבת שלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
