יומן

בהמשך השבוע הסתבר לי שצדקתי לגבי היולדת , אכן סיפור לידה קשה. לא יאמן כל מי שדיברה איתי על לידה טבעית  ועל כוונת של אמא טבע סיימה בלידה מכשירנית עם בעיות. זה רק מחזק אצלי את ההרגשה שצריך להשאיר את הכל פתוח.

אמא שלי קיבלה את הציוד שהובטח לה, מרוב שעישנו סבב חנויות וסבב השוואות מחירים מסתבר שיש לנו כמעט את הכול שקיבלנו , במקביל לאמא שלי גם הנשואה קיבלה המון דברים והעבירה לי שלושה שקים מהם.

נשבעת לכם העוברית הזו עוד לא נולדה ויש לה יותר ציוד מכל מה שיש לי.

מכוון שהכול מרוכז אצל ההורים שלי קבענו שבשבת נעבור על הכל ואני יעשה סינון מה אני רוצה ומה הולך. אבא שלי כבר טרח להתגרות בי שיש דברים ורודים נורא יפים..

הערבים הפכו קשים, הבטן שלי מתכווצת , וכאבי הגב לא מניחים לי, יש לי בריקסטונים שזה צירים שלא עושים כלום כנראה, כי המוניטורים תקינים. כמו שהרופא שלי אמר השבוע, זה כואב וזה לא עושה כלום. כמה נפלא.

כמובן שאצלי אין שבוע בלי דרמות. בהמשך השבוע בעודי מתפקדת כמרכזנית זמנית באיזה חברה שרון מתקשר אלי . דבר ראשון אני בסדר לא קרה לי כלום. רק מהמשפט הזה הפכתי לבנה לגמרי. שרון? מה קרה? ואז הסתבר לי שהוא היה מעורב בתאונה קלה, לא ברור בדיוק איך זה קרה. לשרון שלום לרכב שלנו לא. בערב שנפגשנו פשוט לא הפסקתי לבכות, עד שלא ראיתי אותו ביידים שלי שלם לגמרי לא  הייתי  שקטה. שרון חיבק אותי ואמר לי שהוא לא היה מסתיר ממני שומדבר.. ודיברנו הרי מליון פעם.

ואז התחילה הדילמה של מה לעשות עם האוטו, כן אני יודעת צריך פרופורציה בחיים אבל אני התבאסתי נורא, גם ככה המצב שלנו לא משהו, ודיברנו על למכור את האוטו שלא שווה המון כסף, אבל דיברנו על למכור אותו לא עכשיו..

בקיצור, הדמעות זלגו . הסתבר הנזק , שרון עוד עשה טלפונים הפעיל לחצים והצליח לצמצם אותו. מה שהזוי לגמרי שזה פחות או יותר הסכום שחשבנו להוציא על הזמנת לידה לפני שההורים שלי לקחו פיקוד והודיעו שהם דואגים לזה. כסף שהיה צריך לצאת , כנראה יוצא..

כנראה שלפני שדברים ממש טובים קורים לנו, יש דברים פחות טובים.

כולם מסביב אומרים לנו כל הזמן שזה מזל שזה נגמר רק בנזק כספי, ואני יודעת. אבל זה ממש מוזר,  לקח לי זמן להבין למה זה מוזר לי  אז נזכרתי בזה.

אמרתי לשרון שתוך שלושה שבועות אני יולדת. הנה קיבלנו סימן.

זהו,

השבוע תם, פגשתי את הרופא שלי שוב, הסוכרת שלי והמשקל שלי מתנדנדים להם קצת , אבל אני כבר רואה את הסוף..

ונסיים עם משהו משעשע לסיום,

ממש ביום האחרון לספירה של השבוע הרגשתי רע, העוברית שלי עושה הליכות , רק שמקום אין לה ממש.. תוסיפו לזה את הבריקסונים תקבלו לילה לבן .

בקיצור הגעתי לרופא שלי בבקר, כולי הזויה לגמרי.המוניטור יצא תקין (אין צירים בבוקר, לא מדומים ולא אמיתיים) אנחנו מדברים על הלילה, מדברים על האיזון של הסוכר והופ הולכים לראות את העוברית.

מה מסתבר? העוברית שלי, פשוט החליטה לעבור כולה צד,טוב שהיא לא החליטה להתהפך עם הראש למעלה... עברה מצד אחד לצד שני.

התפוצצנו מצחוק, הרופא שלי הסביר לי שבשבעות האלו הם זזים אבל לא ככה, ושהיא פעלתנית . אמרתי לו שהיא עוד הייתה כמו במבה אמרו את זה.

לקינוח עשינו עוד הערכת משקל, אנחנו ירדנו טיפה מהאחוזן ה50 אבל אנחנו בסדר, להערכתו היא תעלה במשהו כמו 800 ג' עד קילו עד הלידה. נכון לעכשיו היא מוערכת ב 2685 שזה ממש בסדר.