יבבה חנוקה
נשימה קצרה
עוד יבבה
קול עולה קול עוד יותר עולה
קימור בגב,
מכות על החזה.
משבר.
לילה שלם של התפתלויות
בכי, צעקות, יבבות
קימורי גב
קימורי חזה
מנסה לינוק בקריז
להרגיע אותה
להרגיע את עצמי
שרון ער
כמה זמן הוא ער?
לוקח מחבק את שתינו
יש לו יום חשוב מחר, לנסות להתמודד לבד
לא יכולה
מוצץ
גם את זה היא לא רוצה
אולי שוב ציצי?
נשיכות , מכות, שריטות
כמה כוח יש לה
צעקות עד לב השמיים
ואני?
לא יודעת מה לעשות
כבר ניסיתי הכול
שעות שזה ככה
שרון קם לוקח אותה
מה השעה?
יש לו יום חשוב מחר
תסכול
דמעות
הפעם הם שלי
מחליף לה חיתול
גם זה לא עובד
שוב אני מנסה להניק
החזה , הוא כואב
שאיבה
מה השעה?
שולחת את שרון לישון בחזרה
היא לא מפסיקה
אני לא מפסיקה
שתי נשים בוכות בחדר אחד
כבר שבע? הוא קם
ככה זה נמשך
טלפון לנשואה, היא מנסה לעזור
שוטפת פנים
לא יכולה לשמוע את הבכי הזה יותר
ושוב לוקחת מכרבלת, ממלמלת מילים
והילדה בשלה
כמה זמן שוב עבר?
מנסה שוב,הנה היא מוכנה קצת לינוק
מעודדת אותה במילים רכות
בכי
טלפון לאמא
שעה וחצי אחרי
ההורים באים
לוקחים את הילדה לפארק
אני מקבלת הוראה להיכנס לישון
שעה וחצי של שינה
והעולם נראה אחרת
פיבי מוכנה לאכול שוב
עדיין מקטרת
עדיין קצת בוכה
אבל כבר אחרת.
ואני מקווה שזהו עברנו עוד משבר.
והשיר המתבקש שרץ לי בראש..
פסק זמן – אריק איינשטיין
לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג
לתת לראש לנוח מהפיצוצים
לתת ללב לנוח מהלחצים
אני יודע שזה לא הזמן
בעצם גם אני עוד לא מוכן
אבל הנשמה רוצה קצת מנוחה
לתפוס אויר בשביל לחזור לעבודה
אולי זה רק משבר קטן וזה חולף
אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף
לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג
לתת לראש לנוח מהפיצוצים
לתת ללב לנוח מהלחצים
אולי זה רק משבר קטן וזה חולף
אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף
לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג