כל הארגזים נפרקו, כמעט הכל במקום , נותרה שקית אחת של תיוק, שלל תמונות , כמה בגדים והארגזים של פיבי שלא נפרקו מאז שהתקבלו ..
שבוע
שבוע מאז המעבר ואנחנו מנסים להסתגל, סוג של יצאה, אנחנו הרוסים מעייפות, כבר שבוע שאנחנו פורקים, מתייקים (אני) קודחים ומסדרים (שרון) ובין לבין עובדים. הוא בעבודה החדשה שלו (מאוד מרוצה תודה ששאלתם) אני בטיפול בפיבי(גם הוא עוזר שהוא חוזר), והאזנה לתלונות של ההורים שלי (שווה פוסט בפני עצמו).אכשהו לא נכנסנו למיטה לפני חצות.
והיום? נגמר לפני שהתחיל ..
הזמן הפנוי שלי שואף לכלום ושיש אחד כזה אני מנסה לנצל אותו לשעות שינה/מקלחת/סידורים.
עכשיו "גנבתי" קצת זמן לקרוא קצת אחרים, להגיב קצת והנה שרון דוחק בי להכנס להתקלח, לנצל את הזמן שפיבי ישנה ..
יציאת מצרים שלנו עוד לא תמה. מחר יש אירוע משפחתי שהוא שילוב של ביקור הדודים מאמריקה עם קבלת פנים לפיבי, אירוע אחד מתוך כמה ...
אני מקווה שבקרוב אני יעדכן פה כמו שצריך.
ובקשה קטנה לחובבי חתולים – אמאל'ה מחפשת בית למתוק הזה אולי משהו יעזור?.