יומן

הרמתי את הראש ואמרתי מה??

נתחיל מהסוף, כבר אין לי עבודה.

באו נהיה כנים, פטרו אותי יותר מפעם אחת בחיי, חשבתי שכבר שמעתי את המיטב בשיחות יחסנו לאן.

אבל ככה?

בחיים לא.

שבועיים  של אטרף,התרוצצתי כמו עכבר מסטול, כמה עשרות משימות במקביל,  תוך כדי זה שאני לומדת את התפקיד, לומדת את החברה ואת המוצרים שלה ומנסה להבין מה אני עושה.

ודווקא קיבלתי פידבקים, והם היו חיוביים לגמרי, מהרבה אנשים

אבל לא ממנה.

והיו סמנים על הקיר..

אימרות כאלו של עובדים בחברה בנוסח אנחנו מקווים שתשארי יותר מהקודמות שלך בתפקיד

הבלגן

זה שהספקים כבר אומרים שזה לא משנה כי גם ככה עוד דקה וחצי אני אהיה במקום אחר(צדקו) והם כבר יודעים שאין עם מי לדבר

זה שהתפקיד הזה אויש בתדירות גבוהה

זה שהבוסית שלי אומרת א' מכוונת לג'

זה שהיא סיכמה איתי דברים וחזרה בה

ויש עוד.

בשונה מפיטורים אחרים, את זה לא ראיתי מתקרב אפלו.

אומרים שכל דבר קורה  לטובה, ואני מאמינה ששום דבר לא קורה סתם.

האם ניצלתי בנס מעוד מקום מזעזע?

אני מנסה לעכל , ולחשוב  מה היה פה והאסימון עוד לא נפל.