יחסית להכול אני רגועה
באמת רגועה
אני והפחדים שלי
הכי גדולים שלי קשורים לכסף
ומאז שפיבי נולדה בכלל..
אני רגועה
לא יודעת זה מרגיש לי נכון
הכול התחיל מזמן
לפני שנה שנפגשנו שוב אמרנו שיום אחד נעשה משהו ביחד
ניסנו אז להשתלב יחד בפרוייקט שלי
לא הלך
עברה שנה, נשארנו בקשר דיי רופף
ילדנו בהפרש של שלושה חודשים אחת מהשניה
וכל החופשת לידה , אמרנו נעשה משהו ביחד
הרגיש לי שזה הזמן לשנות
לא עוד בשביל אחרים.
וזה לא פשוט.
נכון המגורים אצל ההורים נותנים את הנוחות שלהם
מוטיב הלחץ הכלכלי יורד קצת
גם הזעזוע שזה גרם לי הוסיף
וגם העובדה ששרון (טפו טפו טפו) מצא סוף סוף מקום בו הוא מפגין את כישוריו ומשכורתו עולה בהתאם
לפני שבוע קיבלתי שני טלפונים מקבילים
אחד מקולוגה בעבר שיזמה פגישה , ודובר על פרוייקט של חצי שנה
אחד ממנה- בואי תצטרפי ונעשה משהו ביחד
אז זה לא היה פשוט
והייתה פה דילמה
ושרון תומך, וכולם מסביב מגיבים בהגיע הזמן
וזהו,
אז אמרתי תודה לא תודה לפרויקט מובטח
וחברתי אליה,
אני עסוקה בלפרק לה את הפחדים (שמאוד מובנים לי , תכלס זה הביבי שלה ואני פתאום באה..)
ואנחנו עסוקות בבניה של עצמנו
בחיפוש והבאת לקוחות
וזה מפחיד...
אבל מרגיש נכון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
