אחרי סופשים כאלו בא לי לחבק את כול העולם.
לכאורה לא היה שומדבר מיוחד בסופ"ש הזה..
הוא דווקא התחיל לא משהו..
ביום חמישי הייה לפיבי מסיבת סיום. פיבי הכי קטנה לא רק בכיתה אלא בגן כולו. הצחיק אותנו מסיבת סיום, ולאור הברברת והשירה שלה צחקנו שבתוכנית האומנותית נקבל את פיבי שרה יונתן הקטן (בלי המילים אבל היא קולעת בול במנגינה..).
לעשות את זה קצר, זה היה עם הקבוצה מעל התינוקייה, שמיים וארץ מה עושה שנה הבדל.. חלק מהאמהות החליטו שהן לא באות כי מה התינוקות מבינים.
פיבי לעומת זאת בתחילה נהנתה מההתלהבות של האמהות/מטפלות /אבות שבאו לראות את ילדת הפלא, ובשלב דיי מקודם נמאס לה מהרעש והבלגן.
אז היא עשתה פרצוף של אוכל כאן ועכשיו. אז עשיתי טעות , החלטתי לא להניק אותה אלא לחמם בקבוק, ובתוך ההמולה חיממתי אותו מהר מידי. התוצאה זה דפק את החלב. שרון שם לב ואמר לי,אני הרחתי את החלב לא נראה לי דפוק
נחשו מי צודק?
שרון.
התוצאה?
פיבי המסכנה שלשלה וינקה חליפות כל הלילה, וביום שישי בבוקר הקיאה עלי.
עבר לה עד הצהרים.
ביאס אותי , שרון עודד אותי, פיבי צחקה עלי
עבר.
זהו כל שאר השבת הייתה דיי שגרתית, ומגניבה
שישי כרגיל צהרים אצל אמא של שרון , פיבי יודעת לתחמן אותה מעכשיו, אללה יוסתר מה יהיה שהיא תהייה גדולה.
בערב השארנו את ההורים שלי לשמור עליה ויצאנו לקפה עם תאומת נפשי. ..
אני הולכת שם על קווים דקים, יש קטעים דיי מוזרים כי היא ושרון בוחנים אחד את השני באיחור ... ברור לי שהם יסיימו את שלב ההכרות יהיה בסדר
חזרנו כמו סינדרלה בחצות, שחררנו את ההורים .
החלטתנו לפחות פעם בשבוע לצאת, הכמה שעות האלו בלי פיבי עושות לנו טוב
זהו,
את היום פצחנו בקניות בטיב טעם, סיור שפיבי מאוד אוהבת,הילדה בכלל אוהבת סופרים ..
המשכנו בארוחת צהרים קלה ששרון הכין, שהפילה את שלושתנו למשחק במיטה, עד שהתעייפנו, פיבי דרשה ללכת למיטה שלה לישון מאחר שאצלנו היה לה צפוף . התעוררתי אחרי שעתיים בערך (מלאך הילדה הזו כבר אמרתי?) לקול הפעמונים והצחוק שלה. אשכרה אמא קומי. אחה"צ עשינו סיבוב בשכונה, אח"כ שרון והצטרף אלינו.
אחרי מקלחת ציצי לישון ישבנו אני ושרון לאכול ארוחת דגים שהוא בישל
עכשיו הוא רואה טלוויזיה אני פה
והלב שלי..
מפוצץ מאהבה. בצהרים שההינו שלושה במיטה אחת ניסיתי לתאר לשרון את מה שאני מרגישה... לא הצלחתי.
כבר כל כך הרבה זמן לא היה לי כל כך טוב עם המשפחה שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
