לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יומן

מי אמר שהמציאות עולה על כל דמיון? צודק. מהיומן הזה עוד יעשו סרט.. אלו החיים שלי אתם מוזמנים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

המוצא הישר יבוא על שכרו


איפו אני?

בין פיבי, למשרדון שלי, למטלות שצריך לעשות בבית

בין הנקה, לשאיבה והכנת מוצקים

בין גינה ושכנות

לשיחה עם חברות

איפו אני?

 

לפעמים אני מנסה לעצור הכול ולהבין איפו אני? מי היא הרוי שנולדה בפברואר. ובואו לא נכחיש, היא נולדה בפברואר.

מי אני החדשה?

מה אני אוהבת (חוץ מהמשפחה המדהימה שלי?)?

מה אני לא?

 

לפעמים נדמה לי שאני על מטוטלת, שאנחנו על רכבת הרים, אני שרון ופיבי וששוב זרם החיים וכוח האינרציה זורקים אותנו קדימה.

כל יום נגמר לי בעצם רגע לפני שהבנתי שהוא מתחיל.

פיבי מדהימה אותי מיום ליום, היא כבר בת שמונה חודשים, גורה שכמותה, כל יום אני לומדת משהו חדש, יחד איתה כל יום יש משהו שונה

וזה מהיר...

אני ושרון זה גם משהו... לפעמים בעיקר שהוא איתה אני מביטה בהם מהצד, ואומרת- ואו אלו שלי? שני אלו שהולכים עכשיו מלחמת השפרצות באמבטיה הם שלי?

כן.

 

והעסק החדש , שאני נאבקת כל יום להכניס לו חיים פתאום מעלה גבעול קטן, והנה יש פרויקט ראשון שהוא תכלס, ועוד אחד בקנה והלב שלי דופק... הם בחרו אותי.

 

אבל לא הכול אידיאלי, תשכחו מזה, מתמונת בית קטן בערבה שעולה לכם בראש.

אני במרדף עצום אחרי הזמן, אחרי לקוחות חדשים ולא אחת אחרי עצמי.

אני מגיעה לערבים שאני פשוט סחוטה כול כך, לילות של יותר מארבע שעות שינה זה מתנה, ורגעים שאני מצליחה לכבות לעצמי את המוח זה בכלל..

והפחדים שיש לי.. רק על זה אפשר לכתוב שורות שורות....

יש לנו המון שיחות לי ולשרון, על זה שאני צריכה לעשות לפחות פעם בשבוע משהו בשביל עצמי, שלא קשור אליו/לפיבי/לעבודה.

אירובי מים לדוגמא. אחת הסיבות שבגללן נרשמו לקנטרי כאן ליד הבית זה חוג אירובי מים, אני אוהבת מים, שחיה קצת משעממת אותי, מה גם שמעולם לא הצלחתי לשחות חתירה, אבל באירובי מים יש משהו שגורם לי לחייך. שלא יהיו טעויות אני ממש לא חובבת ספורט, תקופה שהייתה ונגמרה אבל שוב כנראה זה המים.

אז יש שני שעורים בשבוע, בבקר , בשעות שפיבי בגן  ואני אמרתי שזה יהיה הזמן שלי עם עצמי.אני אוהבת אותם, למרות שאני מגלה נקודות חדשות שלא ידעתי אחרי כל שיעור זה עושה לי טוב .

אבל לא תמיד זה הולך, כי אנחנו חולים בשרשרת  פיבי – אני – שרון ושוב... פיבי אני שרון

כי פתאום יש פגישות כי תמיד יש משהו שקודם לי.

 

מה אני באה להגיד פה בעצם? לא ממש יודעת, אני חושבת שזה יותר לנסות לפרוק את הכאוס והכעס הזמני שלי. את זה שעכשיו יום שישי בבוקר, במקום לנסות לחזור לישון אחרי ששרון לקח את פיבי לגן והלך לעשות אימון... אני לא הולכת?בגלל דברים קטנים ..בגלל ששמתי מכונת כביסה, ואני צריכה להוריד אחת, בגלל מייל דחוף ללקוח שלי ובגלל ששרון לא הבין למה אני בקריזה על זה שהוא ביקש שאני אשים מכונה וגם הביא לי ארגז שנכניס את הספרי אוניברסיטה שלי ....

 

כי שוב, יש אלף דברים ואני? אני כמובן לא אלך לישון (כי פיבי בכתה שוב חצי לילה) אלא יעשה אותם...

סופשבוע מופלא לכולם..

 

 

 

 

נכתב על ידי , 26/10/2007 10:27   בקטגוריות בקטנה, הורות, לידה, שיגרה, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה




17,409
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)