יומן

הסיפר הזה מתחיל בערב החג. שבי  הוא קרוב משפחה שלי, אנחנו קרובי משפחה מסוג המשפחות החדשות, אלו שאין בינהם  קשרי דם, משפחות פרק ב' כאלו. שבי קיבל את שמו מאחר שחזר לא מכבר מכמה שנים בחו"ל ועל שם אהבתו מהעבר ליצור מפרפר נחמד. אנחנו קרובי משפחה כבר המון שנים , הוא היה ילד חמוד, הפך להיות איש חמוד, ונסע. גם ככה היינו מתראים פעמים בשנה, חגים אתם יודעים ובמקרים קיצוניים בימי הולדת עגולים של משהו מהמשפחה.וזה רק שהוא היה בארץ. אני גדולה משבי בארבע שנים תמימות. דבר שהפך לא רלוונטי בשנים האחרונות.

שבי עבר לעיר הגדולה. ככה הסתבר לי מדיווח של מי יאסוף אותי לארוחת החג. יש את אופציה של קרוב משפחה אחר שלי שגר בעיר, אבל אני שונאת לנסוע איתו, תמיד צריך לעשות עיקופי מוות עד לבית שלו (למה שהוא יאסוף אותי?) ובדרך חזרה הוא בדר"כ זונח אותי על ציר ראשי, מרחק עשר דקות הליכה מהבית שלי. שזה המון זמן אחרי בקבוק ייו לבד.

שמחתי מאוד, הוא נראה לי אופציה רצינית. ואכן כן. בשעה יעודה שבי התייצב ואסף אותי ואת קרובת משפחתי שעדיין נמצאת אצלי. נסענו לערב חג. אני שהייתי הפוכה משהו מהבשורות של השנה החדשה, לא הפסקתי מהערותי הציניות לגבי בני גילו של שבי, על אוהבי הילדות בנות 22 איך הדור שלנו הולך ונעלם. שבי בתמורה ללא כל היסוס הסביר לי שלצאת עם "זקנות" כמוני זו משימת התחמקות מבייציות מתקתקות וחתונות מעופפות. ואז הוא הוסיף - אבל את לא כזאת- לפחות מפסח אני זוכר שאת לא כזאת.לא אני לא.

ארוחת החג הייתה אירוע מוזר, אני איבדתי את התאבון שלי כמה שעות לפני, וגם את החשק לשתות (למרות שכרגיל הגעתי עם בקבוק יין טוב לשימוש עצמי) ומסתבבר שאני לא היחידה. את הגברים הטריד משחק הכדורגל, את הנשים הטרידה העובדה שאנחנו תקועות איתם עד יעבור זעם. בסוף חזרנו עם זה שאני שונאת. בין לבין אני ושבי מנהלים שיחות על יציאות בעיר, על חברים נשואים ועל זה מחשבה  מיקרית מראה כי כל החברים שלי לא בעיר. אולי נלך לשתות יחד? אני מציעה? יש מקום שאני מכירה את הברמן, לא בטוחה על ילדות בנות 22 אבל אלכוהול משבח- עלי.

הוא אמר שהוא יחשוב על זה.

מתשהו חזרנו אני וקרובת משפחתי עם זה שאני שונאת לעיר, הוא לא אהב כדורגל והיה עייף, באופן מפתיע הוא הוריד אותנו ישר בבית שלי. אין ספק.אמא שלי נתנה לו על הראש.

אתמול בלילה אני מקבלת sms ההצעה בתוקף? תבואי אני עם החברה . לקח לי שלוש שניות לזהות את המספר ולצלצל. היי רוי שבי צועק מעברו השני של הקו בואי אנחנו בנמל. יש פה מון קטינים בשבילך ואני חייב לך דרינק. נשמע מפתה, בתחשב בעובדה שהדבר הכי מרתק שעשיתי היה לראות טלויזיה ולשמוע את קול נשמותיה של קרובת משפחתי הישינה על הספה.

אני בדרך, תן לי חצי שעה. מקלחת מונית ואני באה.

את פני בכניסה לנמל קיבלו נחילי צעירים, כולם נראו לי כאלו יצאו ממעריב לנוער. אללה יוסתר אני מסננת בני לבין עצמי ערבי קטינים. פילסתי את דרכי למקום. אף פעם לא הייתי בו, הוא ידוע כ"שוק בשר" ואני לא אוהבת מקומות כאלו. התגברתי חיש קל על המהומה בכניסה (אסטרטביות+ העובדה שאני בלונדינית) ונכנסתי.שוק טוטלי. המקום היה עמוס לעייפה בצעירים . כמה פסיעות מהדלת את מזהה את שבי, צוהל לעברי, מוקף בגברברים. הערכת מצב מהירה - האלכוהול כבר עלה לו לראש.

אני מפלסת את דרכי בהמון ומגיעה לשולחן שלהם. חיבוקים ונשיקות.

ואז מתחילה ההצגה.

מכוון שאני לא זוכרת את השמות שלהם, אני אציג אותם לפני ההתנהגות שלהם.

המארח- היה הראשון שנגש אל שבי- תקע בו מבט הפתעה ושאל אותו מי אני ואיפו הוא החביא אותי עד עכשיו. לא היה קל לשכנע אותו שאנחנו קרובי משפחה. הוא זה שדאג לי כל הערב לשתיה, למצית וניסה ככל האפשר לעזור לי להנות.

הזוגי-  כבר מההכירות ביננו , אחרי חצי מילה הבנתי שמדובר באיש עם חברה. המבטים שלו היו שונים, דרך הדיבור שלו. אין אני קולטת בדקה וחצי.

השיכור- מסתבר שהגעתי אחרי הדרינק המי יודע כמה שלהם, ואחרי אחד יותר מידי שלו. רוב הערב הוא רבץ בפינה מילמל כל מיני מילים שלא הצלחתי להבין.

השושואיסט- לקח לי זמן לקלוט אותו, בשונה משאר חבריו לא טרח להציג עצמו בפני, סקירה מהירה הראתה לי לוק שאני אוהבת בתוספת סקס אפיל של שושו.  אכן גבר גבר. ציינתי לעצמי לשאול את שבי עליו

השעות חלפו, הדרינקים נמזגו.. האוירה התחממה, שבי סיפר להם שיש לי ימולדת ובתגובה הובאה המלצרית עם עוד דרינקים והיו נסיונות כושלים להרים אותי על כסא.  בתוך כל הבלגון שאלתי את שבי על השושואיסט. אכן שושואיסט , שבי ציין לטובה את היכולת שלי להבחין בפרטים  וסינין, אחלה בחור, חבר ילדות שלי.  חלפה לה עוד שעה  שבי  פרש לו לאיזו פינה צדדית עם איזו עלמה צעירה שהוא הכיר, החברה כירכרו סביבי (מה שהוציא אותי מכל רשימת המבוקשות באותו ערב) הדרינקים זרמו. השושואיסט מתקרב. באיזשהו שלב ,אחרי הדרינק המי יודע כמה הוא תופס אותי ושואל אותי לשמי. לא הציגו ביננו הוא זועק. אכן כן. הוא מבקש לשאול בת כמה אני, מציין שהוא חש זקן לנוכח הילדות פה, אני לא עוצרת בפרץ הצחוק שלי, נחש כמה.

כמובן שהוא טועה ובגדול. לא מאמין ודורש לראות תעודת זהות. אני מראה לו. ומקבלת ים של מחמאות.

אנחנו מצטופפים באינטמיות , אין כמו רעש של ברים לאפשר קירבה בין זרים. הוא שואל מהיכן אני, אני אומרת מהעיר הגדולה, השיחה שגרתית על מה את עושה בחיים (תגובה שגרתית - כל הכבוד), וכד'. הוא מציין בזעזוע את שוק הבשר, ואני יודעת הוא לא מפה. אני סונטת בו קלות על זה שרואים שהוא לא מהעיר, והוא מזעק לעמוד על כבודו הרמוס, גרתי פה כל החיים עד שעברתי לשרון. למה לשרון אני שואלת כי חברה שלי שם.דממה. מיצידי. האיש שמפרלט איתי כבר שעה , חיי לו בעצם בזוגיות.  אני הופכת קרה משהו, והוא מבחין, מה קרה הוא שואל.. ואני בתגובה איפו החברה שלך הערב? , ערב בנות הוא מסנן.

חצי שעה אח"כ הוא לוחש לי אל האוזן, אם תזמיני אותי אליך הערב אני אתן לך מתנת ימולדת בלתי נשכחת, אומר ומחבק את גופי.  אני בשוק. הצעה מגונה שכזו. ועוד ממשהו שווה אני לא מקבלת כל יום. אני מתעשתת, מה עם חברה שלך אני שואלת, אתה תמיד מחלק מתנות למי שאתה לא מכיר? הכל עניין של בחירה הוא מוסיף.. אם תצטטי אותי אני אכחיש. ואת לא תצטטי אותי הוא אומר כאלו קורא את מחשבותי

ידעתי שהוא שיכור, ידעתי שגם לי אין ממש חוש שיפוט, התרחקתי ממנו קצת והלכתי לעמוד עם שאר החברה, בחורה אחת ששלוש גברים מכרכרים סביבה.סמארק למה זה קורה לי.

באיזהו שלב התיישבתי, השושואיסט בא , מתיישב קרוב אבל לא עובר את הגבול, מה את אומרת על ההצעה שלי הוא שואל, אתה שיכור יקירי אני עונה, שיכור אבל רציני הוא שולף, מה רע בי בתור מתנת ימולדת?

ביקשתי רשות להיות רעה וצינית לשניה, שאלתי אותו מה הוא היה מרגיש אם הוא היה יודע שזה בדיוק מה שחברה שלו עושה עכשיו, שאלתי כמה זמן הם ביחד.אנחנו כמעט שלוש שנים יחד הוא עונה בחסור שביעות רצון, ואמרתי לך בחיים זה הכל ענין של בחירה, אני לא מבין את הקשר של השאלות שלך, מה משנה לך שיש לי חברה.אני מהדור היישן פלטתי לו, לא מתעסקת עד כמה שאתה מפתה עם נשואים ועם זוגיים.  מחר בבקר את תצטער על זה. אני לא נשאר עד הבוקר הוא מסנן, ובכל מקרה זה אני לא את..קם והלך.

אני לא יודעת למה היה לי כל כך קל לסרב לו, אולי באמת התפיסה שלי שלא מתעסקים עם תפוסים (מה שהזכיר לי שיחה ארוכה עם זה שלא סגור על עצמו  שהסביר לי ארוכות שאם בוגדים איתו זה לא קשור אליו אלא לבוגד) נשואים וזוגיים, אולי העובדה שבבית שלי יש אורחים.

הבוקר כבר מציץ בחוץ, מעבר לוילונות של הבר קרנים ראשונות של אור עולות, אנחנו מזמינים חשבון, מנסים לחלק אותו בין כולם, השושואיסט נצמד אלי מאחור, יש לו ריח טוב מהול בריח של אלכוהול וזיעה. ההצעה שלי בתוקף עד הדלת הוא זועק אל אוזני, פעם אחרונה תני לי לקחת אותך הבייתה.שבי מגיח ליידנו אוחז בידי ומפלס לי דרך בהמון.

אנחנו עומדים בחוץ, חבורה של מסטולים, שבי בוחר את זה שהכי פחות מסטול וזה שגר הכי קרוב שיקח אותנו הבייתה. השושואיסט מתרחק.ליד הדלת שניה לפני הפרידה הוא אומר לי- אז מה?

ואני אומרת לו בוא נשכח את כל זה.

את מפסידה הוא אומר.

בחיים אני לא אדע. אני עונה לו.

מתפזרים.

בדרך לאוטו אני אומרת לשבי שהשושואיסט חמוד, אחלה גבר הוא עונה לי חבר שלי מילדות. אמרתי לו שהוא אכן חמוד אבל המושג אחלה גבר.. אממממ.

שבי מפטיר לעברי, אוי את מסטולה.

חייבים לעשות את זה שוב.

אני נכנסת הבייתה עם אור ראשון, כמובן שאני נתקלת בכל דבר אפשרי ומעירה את קרובת משפחתי.

היי רוי מה השעה היא שואלת, מאוחר אני עונה לה. איך היה? היה אחלה תחזרי לישון

מורידה איפור בגדים ולא מפסיקה לחשוב אם היא לא הייתה פה אולי השושואיסט היה מקלף ממני את הבגדים ברגעים אלו ממש, אולי הדרך למיטה הייתה קצרה יותר.

אולי הייתי עושה משהו אחר.

מנסה להזכר מתי בפעם האחרונה משהו הציע את עצמו בתור מתנת ימולדת.

בוקר.

צילצול טלפון עצבי קורע אותי מהשינה עד שאני עונה כבר מנתקים . קרובת המשפחה שלי לא פה. הדירה ריקה. אני מגששת את דרכי אל הקפה.ולא מפסיקה לחשוב על אמש.

מה היה קורה אילו..