התחלתי לכתוב עם הגילוי, בניגוד לפעם קודמת לא יודעת למה לא העלתי את הדברים לרשת, אני מניחה שזה קשור לתקופה שקדמה, לשיחות שלי עם אנשים, ולחוסר רצון שלי לחלוק עם כולם את מצב השחלות שלי. כולם הסתבר לי זה גם ששת המנויים הרשמיים שלי. ואיתכם הסליחה.
הכותרת מסגירה פה את הכול בעצם, אז למי שאין כוח לקורא את כל החלקים (ואני יעלה את זה כמו שזה נכתב, בשלושה חלקים נפרדים) אני אחסוך כבר עכשיו.
היה הריון, אפילו מרובה עוברים, הוא בא לבד, אבל הסתבך. עברתי חודש שלם של רכבת הרים , פיזית ובעיקר נפשית. התחנה האחרונה של הרכבת הזו תהיה השבוע. נקבע תור להפסקת הריון, משלושה נשארו שניים, וגם הם לא התפתחו. התלבטתי אם להעלות את זה עכשיו או לחכות ולכתוב על הפרוצדורה. החלטתי להעלות את זה עכשיו.
אנא כבדו אותי. תחסכו ממני את כל סיפורי הזה לטובה,את ערמות הרחמים והצער (יש לי מספיק משל עצמי) את כל המילים של הטבע עושה את שלו. אני יודעת לבד, מאוד קשה לי עכשיו, אני משערת שהכוונה של כולם טובה , אבל עכשיו זה זמן שלי עם עצמי. אני בלבטים אם לחסום את התגובות או לא. לא בטוחה שאני יכולה להתמודד איתם עכשיו. החלטתי להשאיר אותן.
קוראים לי רוי, ואני חלק מהסטטיסטיקה של הריונות נפל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
