יומן

פס רק אחד.

זה מה שהיה בערכה בשבת. חזרתי לחדר אמרתי לשרון, לא אין.

אבל זה הרגיש לי כל כך אחרת.

אחרי שפרקנו את הפחדים, והשקטנו את הרעש ידעתי

אני בהריון.

הערכה הראתה אחרת.

בעיון באותיות הקטנות כתוב שאם המחזור לא מגיע לנסות שוב אחרי שלושה ימים, אמרתי לשרון ננסה אחרי שבוע, מה הלחץ, הכי הרבה יגיע מחזור באמצע

וזה לא עזב.

ואני מנסה

 לפרק, ושרון מנסה לפרק

ואני יודעת.

ביום שני אני רואה כתם. חלש, ממש לא מחזור. היי אני מכירה את הצבע הזה.

אומרת לעצמי ומתעלמת.

בערב אני מספרת לשרון, הוא שואל – הגיע, אני אומרת לו לא. לדעתי גם לא יגיע.

ביום רביעי  הוא חזר עם ערכה חדשה, את יכולה לנסות בבקר או ביום ראשון כמו שקבענו הוא אומר לי.

כאלו שהתשובה לא הייתה ברורה לו באוטומט, חסרת יכולת לדחות סיפוקים שכמותי.

בלילה, אני שואלת אותו אתה לא סקרן? מה יש לי להיות סקרן הוא עונה לי, גם ככה אם את בהריון צריך לחכות עכשיו שבועיים לראות דופק, אז מה זה כבר משנה?

וואלה צודק.

רגע לפני שאנחנו הולכים לישון אני קולטת שהחזה שלי רותח... נכון 35 מעלות אבל היה לי ברור מה זה.

אני מתעוררת שוב בארבע בבקר, פיבי ישנה,אני לא יודעת  אם זה בגלל ההצלחה של הגמילה שלה, יום עמוס בפעילות ואוכל או השקיעה בים, אבל אני שומעת אותה נושמת עם חצי אף סתום מהחדר השני..ואני? לא מצליחה לישון.יש לי מן תחושה כזו..

שרון מתהפך, קולט שאני ערה, שואל מה יש, יש לי ספק אכסה ספק בחילה אני מספרת לו.

בעשרה לשבע החלטתי שזהו, אני הולכת "לעשות פיפי על מקל" כמו ששרון קורא לזה. מה שיהיה יהיה, נתמודד.

בשבע, אני מעירה את שרון (פיבי עדיין ישנה, שווה פוסט בפני עצמו), יש פס, חלש אבל פס.. אמרתי לך אני לוחשת לו.

איזה פולניה את , הוא עונה.

הדילמה אם ללכת לעשות בדיקת דם קצרה, החלטתי לדחות את זה ליום ראשון, גם ככה יש לי לפחות עוד שבוע ומשהו לפי החישובים שלי לפני שנראה עוד דופק.. אז מה הטעם לקפוץ מהמיטה עכשיו, גם ככה הולך להיות יום ארוך וחם.

מי מסגול לישון בכלל

אני אחוזת  התרגשות, זה נקלט לא נקלט עוד הריון? עוד ילד/ה ? מה? נדמה לי שפיבי רק אתמול נולדה, רגע מה אני עושה..

תגיד, אני שואלת את שרון, אני יכולה לספר לאמא שלך ולגיסתי שהנקה זה לא אמצעי מניעה??

ואם כבר הורים אז מה עושים עם שלי? אם יש משהו שלמדתי מההיריון הקודם זה לא לספר לאמא שלי מייד (למרות שלדעתי ההורים שלי חושדים ), אלא רק אחרי שליש ראשון..

שרון מבקש אני יתאפק, לפחות עד לדופק, אחר כך תספרי לחברות שלך...

אז הנה אני פה, כותבת לעצמי את הרגעים בשביל שאני לא אשכח, פיבי מנמנמת לה במיטה שלה...

קוראים לי רוי, והבוקר גיליתי פס חלש על מקל.