יומן

בחיי שזה היה קשה. פיבי לא הפסיקה להתסובב ולחפש את איה, לכו תסבירו לה מה זה התקף לב, או ארנבת שלא עמדה בלחץ מול חתולי רחוב ערסיים ? 

אז החלטנו לחפש איה חדשה, אמרנו לפיבי שאיה נסעה כל פעם למקום אחר, בבקר היא נסעה לגן של הארנבות, בצהרים לבקר חברים, ובזמן הזה חיפשנו לאמץ איה חדשה. יש לנו קטע כזה של לאמץ חיות, לא לקנות. למה? כי יש כל כך הרבה בע"ח נוטשים..

לקראת סוף השבוע מצאנו מודעה , ארנבונים למסירה לבית חים ואוהב, שרון התקשר, המוסרת עשתה לו תחקיר שהיה מזכה אותה ישרות במישרה חלומית בק.ג.ב , וסוכם שהם ימסרו לנו. כמה היא שמחה ששרון שאל אותה אם הם מסתדרות עם בע"ח,מסתבר שהם גדלו עם שני חתולים וכלב..מבצע ארנבת 2 יצא לדרך.

בערב שרון חזר, ארנבת אחת באותו צבע של איה , השניה חומה, שפיבי ואני חזרנו מהגינה, שרון סיפר לה שאיה חזרה ויש איתה חברה. איזה אושר...

מסתבר שהן שתי נקבות, סקרניות, שלא מפחדות לא מהכלב, לא מהחתולה הזקנה ולא מהחתולי רחוב הערסים של השכונה.

אתמול היה מבצע דשא, וזה אומר שהכלוב שהוכן ע"י פיבי ושרון לאיה המקורית עבר למקום חדש, שבו אני מקווה יהיה קצת יותר קשה לערסים לנסות לצוד אותם. האושר חזר למשכן.