תשמע, אולי אתה באמת צודק, ביקשתי מתנה ליומלדת לא אמרתי עברי, לועזי, לא הייתי ממש ספציפית.
כן אני יודעת כבר השמצתי אותך פה.
כזו אני סיפוקים מידיים, עד שאני סוף סוף מבקשת מתנות.
ואני לא ספציפית,
אני מתאכזבת.
אז בוא נתחיל מסליחה, צ'טערת תן לי להיות קצת יותר קונקרטית הפעם...
אני רוצה לראות דופק, כן הדבר המהבהב הזה על המסך שמבשר שחלוקת התאים הזו הופכת למשהו אנושי.
אני רוצה הריון נורמלי, תקין, בלי דרמות, רופאים, דימומים...
כזה שבסופו של דבר פיבי תהפוך לבת הבכורה, הגדולה שלנו.
ואני לא לבד,
אתה יודע שפיבי מסתובבת מתחילת החודש וצועקת תינוק כל הזמן.. אז אני פונה אל הלב שלך...
זהו יקירי,
אני יודעת שהיומולדת העבירי שלי אוטוטו בדלת, כן אני מתארת לעצמי שיהיה לך קצת קשה לתאם לי פגישה עם הרופא בגלל החגים, אז הנה תראה אני לא קטנונית....
אני רוצה לראות דופק, ואני אחשיב את זה כמתנת יומולדת.
שלך
רוי.
נ.ב
פס ועוד אחד בהיר על מקל, הבהירו לי הבוקר את מה שחשדתי בו כל השבוע. את התמימות והנאיביות של "היי יש לי פס", קצת איבדתי ויש לי את כל הסיבות בעולם
אז הפעם אני הולכת בקטנה, צעד צעד, יום ראשון נלך לעשות בטא,נקבע לרופא.. עכשיו אני משתדלת לא לתת לפחד לשלוט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
