פרק תשיעי:
ביל לא ידע איך להגיד לו את זה הוא בעצמו לא ידע איך הוא מרגיש בדיוק אבל הוא הרגיש הרגשה שהוא לא הרגיש כבר הרבה זמן אז הוא פשוט אמר את זה "נראה לי שאני מאוהב!" טום קם מהספה הוא היה בשוק "מה הרגע ניפרדת מסטפני וכבר אתה מאוהב לי?" ביל חייך אליו ואמר "טוב תאמת שלא הרגשתי אל סטפני כלום זאת אומרת הרגשתי משהו אבל לא אהבה ולא מה שאני מרגיש לאותה ילדה לפחות" טום היה בשוק הוא מת לדעת כבר מי זאת ושאל "נו.. אז מי זאת?" ביל חייך אליו מנסה למתוח ואמר "אמממ..... טוב זאת סברינה כשהיא בכתה היום ניגשתי אליה וחיבקתי אותה ואחרי זה דיברנו כל כך הרבה והרגשתי שהיא ממש מתאימה לי ובסוף היא נתנה לי נשיקה בלחי וממש ריחפתי" הוא אמר והסמיק טום הסתכל עליו כולו מחויך "פשש אני מבין אנחנו עושים פה חלופי זוגות ולפי מה שתיארת לי עכשיו אתה בהחלט מאוהב נו אז למה אתה מחכה דבר איתה" ביל הסתכל עליו כולו מחויך ואמר "אז תאמת זה לא מפריע לך? כי ממש לא בא לי שנריב שוב" טום "ממש לא מפריע לי הרי אמרתי לך שאני אוהב את סטפני אז ככה שסברינה כולה שלך".
לאחר השיחה שלו עם טום, ביל הלך לביתה של סברינה היא נתנה לו להיכנס הם נכנסו לחדר שלה והוא התיישב על מיטתה והתחיל לדבר "תקשיבי טום סיפר לי את כל מה שקרה את האמת בהתחלה באמת התעצבנתי עליו לא האמנתי שהוא יכול לבגוד בי ובך ככה אבל אחר כך הבנתי שאולי זה בעצם טוב כי תאמת אני לא אהבתי את סטפני באמת" סברינה "יופי לך לפחות אתה לא פגוע מכל העניין אבל אצלי זה לא ככה טום גרם לי להתאהב בו ואני כמו מטומטמת אכלתי את זה אני לא מאמינה שהייתי יכולה להיות כזאת טיפשה" ביל הסתכל עליה בצער הוא לא יכל לראות אותה עצובה ככה ואמר "דיי אל תגידי את זה את לא טיפשה את פשוט האמנת לטום בגלל שלא ידעת שהוא כזה כי את חדשה" סברינה "כה אולי אתנ צודק" ביל "אני לא אולי צודק אני צודק אני תמיד צודק!" הוא אמר לה בגאווה סברינה חייכה אליו והוא אמר לה "אוו לפחות את מחייכת קצת את הרבה יותר יפה כשאת מחייכת" סברינה חיכה חיוך עוד יותר גדול ואמרה "אויי דיי אני מסמיקה תמשיךך" והם פרצו בצחוק ביל "וואיי את יודעת אני ממש שמח שקרה ביניהם מה שקרה ביניהם אחרת לא הייתי מכיר אותך כל כך טוב ויודע כמה את חמודה וגם סתם הייתי נשאר עם סטפני בלי שאני ירגיש אליה כלום סברינה הסמיקה ואמרה לו "חח תודה אבל לא יכול להיות שממש לא הרגשת אליה כלום אחר כך לא היית יוצא איתה לא?" ביל "צודקת הרגשתי אליה משהו אבל לא כמו שאני מרגיש אל...." סברינה הסתכלה עליו תוהה ושאלה "מרגיש למי?" ביל היה נבוך זה נפלט לו הוא לא ידע אם לספר את האמת או לא והוא פשוט הוציא את זה החוצה "כמו שאני מרגיש אלייך" סברינה לא האמינה למה שהיא שמעה היא לא ידעה מה היא מרגישה כלפי בביל כלומר בימים האחרונים הם התקרבו והכל והיא חשבה שהוא הילד הכי חמוד שהיא הכירה אי פעם ואמרה "תקשיב זה לא שאני לא מרגישה כלפיך משהו גם אבל עכשיו אני נורא מבולבלת לפני יום נפרדתי מאח שלך וקצת קשה לי לחשוב על מערכת יחסים חדשה עכשיו" ביל חייך אליה בהבנה ואמר "זה בסדר אל תדאגי אבל אנחנו עדיין ידידים נכון?" סברינה חייכה אליו ואמרה "ברור שכה אתה הידיד הכי טוב שיש לי" ביל חייך אליה בחזרה ואמר "טוב הידיד הכי טוב שלך חייב לעוף אז נדבר ביי" סברינה "ביי" הוא הלך משם סברינה לא ידעה מה לעשות היא התקשרה לשמש ואמרה לה לבוא אחלה היא הייתה חייבת לדבר עם מישהו על מה שקרה לה עכשיו שמש הגיעה אליה היא סיפרה לה הכל וסיפרה לה שהיא גם מרגישה משהו אל ביל אבל היא רק עכשיו נפרדה מטום והיא עוד פגועה שמש הסתכלה עליה בהבנה ואמרה לה "טוב תקשיבי טום היה סתם אחד אני הזהרתי אותך ממנו אבל ביל הוא ממש לא כזה כשהוא אוהב מישהי הוא מתחייב לה ואין מצב שהוא יעשה לה משהו רע בחיים" סברינה חייכה אליה ואמרה "כה רואים את זה עליו" שמש "נו אז למה את מחכה לכי ותגידי לו שגם את אוהבת אותו כי לפי העיניים שלך והחיוך שאת מעלה כל פעם שאני אומרת את השם ביל את ממש אוהבת אותו" סברינה הסמיקה ואמרה "מה באמת? את חושבת שכדי לי ללכת אליו עכשיו ולהתוודות?" שמש "כה נו למה את מחכה" סברינה הודתה לשמש, התלבשה יפה והלכה לביתו של ביל היא דפקה על הדלת ביל פתח היא חייכה אליו ואמרה "ביל תקשיב חשבתי על זה ואני......" ביל "את מה?????"