לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג סיפורים TH




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

פרק 14


סטפני ניבהלה מאוד ועצרה את טום היא הסתכלה מהחלון וראתה את הרכב של אבא שלה

והזהירה את טום  : לך מהר תיתחבא , טום התחבא מתחת למיטה  וסטפני הלכה לינעול את החדר,

לפתע נשמעו נקישות בדלת .

סטפני צעקה שנייה והתחילה להתלבש היא רצה אל הדלת ופתחה אבא שלה אמר: עם מי את בבית? סטפני התחילה לגמגם ואמרה: "אממ.. עם... לבד " וחייכה אבא שלה אמר לה: "את שקרנית" סטפני:"למה?" אבא שלה:"כי יש נעליים בכניסה" סטפני:"זה הנעליים שלי " אבא שלה:"זה לא הנעליים שלך של מי הם?" סטפני:"הם של טום" אבא שלה:"הא למה לא אמרת שהוא פה לכי תקראי לו"

סטפני: אמרתי שהוא לא פה כי הוא לא פה הוא הלך לפני חצי שעה הביתה ובגלל שהוא מיהר לספר לביל משו אז בגלל זה נירא לי הוא שכח , טום החטיף מבט לסטפני של מין זלזול מהתירוץ שהמציאה והיא החזירה לו מבט של מין תשתוק כבר ואבא שלה רק עמד מבולבל מאוד.

אבא של סטפני יצא מהחדר וסטפני נעלה את הדלת טום יצא ואמר לה:"אמרת שאין אפחד בבית לא?" סטפני:"לא היה אפחד הוא פשוט בא עכשיו לא ידעתי אפילו שהוא צריך לבוא" טום:"טוב אבל את יודעת היית צריכה לפחות לא להמציא תירוץ להגיד שאני כאן " סטפני:"אבל הוא רצה לראות אותך מה רצית שהוא ירא אותך ערום ? " טום:"לא יודע אווף טוב אני הולך הביתה" סטפני:"למה אבל?" טום:"כי הרי "הלכתי להגיד לביל משו חשוב לא?" סטפני הסתכלה עליו ולא ידעה מה להגיד טום:"ואני יעשה בול כמו שאמרת לאבא שלך אני ילך בלי הנעליים " סטפני:"ואיך תצא בדיוק?" טום:" איזה ראש קטן , דרך החלון"

בנתיים ביל וסברינה היו  בדרכם הבייתה  , הם דיברו התחבקו התנשקו וכל שאר הדברים שלא צריך לפרט , הכל היה טוב עד שהם ראו את טום רץ מכיוון הבית של סטפני יחף וכמעט ערום הם צחקו עליו וירדו עליו בלי סוף אחרי חמש עשרה דקות הליכה הם הגיעו לבית של ביל והם התחבקו ונפרדו .

ביל נכנס לחדר של טום ושאל:"חחח למה אתה רצת יחף וחצי ערום הביתה?" טום:"עזוב אני עכשיו ממש עצבני אין לי כוח להסביר" ביל:"טוב לא מכריח אבל... ישלי שאלה" טום:"נו..?" ביל:"למה אתה עצבני?" טום:"אמרתי לא לשאול" ביל:"כנירא אתה באמת עצבני הא?" טום:"כן מאוד הסטפני הזאת תמיד הורסת הכל" ביל:"מה היא הרסה?" טום:"עזוב היא הרסה וזהו" ואז נשמיעו דפיקות בדלת.

טום : לך תפתח זאת בטח החברה שך , ביל : לא רוצה לך תפתח אתה  טום: אמרתי לך לך תפתח ( בצעקות), ביל : טובב הוא באמת באמת עצבני . בדלת עמדה סטפני עם הנעליים של טום ביד , סטפני אמרה היי ונכנסה ביל צעק לטום שזה בשבילו טום ירד מהר וראה את סטפני ושאל : מה את עושה פה ? , סטפני: " שכחת את הנעליים שלך ויצאתי מהחלון כדי להביא לך אותם אני ממש מצטערת טומיק שלי שזה מה שקרה אתה סולח לי?

טום:"אני סולח אבל את ממש דפוקה" סטפני:"דפוקה למה?" טום:" כי ככה את אמרת שאין אפחד בבית וזה ממש מעצבן כל הקטע" סטפני:"טוב אני דפוקה מה לעשות" ביל בא ונדחף ואמר:"באלך להיכנס אולי?" טום:"לא צריך היא תלך הביתה מחר היא תבוא" סטפני הסתכלה עליו והעיניים שלה התחילו לזהור ואמרה:"אממ.. טוב ניראלי שאני ילך הביתה ביי" ביל:"לא תכנסי" סטפני:"בשביל מה?" טום הדחף ואמר:"בדיוק בשביל מה?" ביל""בשבילי" טום:"טווווווווווווב" ורץ לחדר וסטפני אמרה: וואי ביל עזוב ממש לא באלי לבוא עכשיו מצטערת ביי".

סטפני יצאה עם דמעות בעיניים , ומיד אחריי שיצאה ביל רב עם טום ואמר לו שהוא חרא של בנאדם ושלא מגיע לסטפני אחד כמוהו כי הוא פוגע בה כל הזמן טום מיד השיב לו:מגיע לה היא לא מפסיקה ליפגוע בי ומה אתה בכלל מגן עליה במקום על האח התאום שלך.

סטפני התהלכה ברחוב וידעה שלא תוכל להיכנס הבייתה היא התיישבה על ספסל וניסתה להירדם,

אבל לא הצליחה כי היו סופות ברקים וגשם בחוץ .

בנתיים ביל וטום המשיכו לריב כחצי שעה אחרי זה טום עלה לחדר והציץ בחלון , מהחלון הוא

ראה את סטפני על הספסל בחוץ  הוא חשב לעצמו : " אני אידיוט " , הוא קם התלבש מהר לקח מיטרייה

ורץ אל סטפני .

סטפני בהתחלה לא זיהתה מי הולך לכיוונה עד שקול מתוק ורך צעק : סטפני , היא זיהתה את הקול ואמרה מיד

בהתרגשות : טום ?.??

 

 

נכתב על ידי , 21/11/2007 17:39  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שחחר טוום אתה הכל 3 ב-22/11/2007 21:52



Avatarכינוי: 

בת: 33



תמונה




2,608
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבלוג סיפורים TH אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בלוג סיפורים TH ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)