כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

שישכח מזה...

כל תגובה פאקצתית בקשר לזה תמחק מפה

ילדים קטנים ומעצבנים, תזהרו!! אני יודעת לשלוח וירוסים!!!

ואני לא הולכת להזכיר את זה יותר..

ועכשיו, שהורדנו את זה מהלב, ובאוירה קצת יותר רגועה, חשבתי על משהו אחר לגמרי.

חזרתי עכשיו ממשמרת ערב בעבודה וכשחיכיתי בתחנה, באו משפחה שהילדה שלהם חולה בתיסמונת דאון.

אני לא מתיימרת להבין מה הרמות של המחלה, אבל הילדה נראתה לי במצב דיי קשה. היא לא תיקשרה יותר מידי עם הסביבה, מלבד להוציא הברות גרוניות ולצרוח, היא לא דיברה בכלל.

אני לא יודעת מה עבר על האמא שלה, אבל גם היא נראתה לא משהו, רק צרחה כל הזמן "אני בעילפון, שהשם יעזור לי"...

הרגשתי נורא.

כל הנסיעה הבייתה חשבתי על הדיון המוסרי, עתיק היומין לגבי מחלות מולדות כאלה. כשהייתי בשנה ב', למדתי קצת אנתרופולוגיה,קצת ג'נדר וקצת הולדה. המרצה שלנו סיפרה לנו בזמנו שישראל היא אחת המדינות במקומות הראשונים בבדיקות שלפני הלידה. אתם יודעים, כל הבדיקות לגילויי מומים וכדומה. יתרה מזאת, ישראל היא מדינה מספר אחד בהצע של הבדיקות הללו לאם ההרה. אני חשבתי שאם וכאשר (בעזרת השם כמובן) אני אהיה בהריון ואני אדע בוודאות שלילד שלי תהיה איזו שהיא מחלה גנטית: תיסמונת דאון או ניוון שרירים או סתם מום, ותהיה לי את האפשרות להפסיק את ההריון, האם אני אעשה זאת?

מצד אחד, במחלות כאלה הילד סובל נורא. והיינו רוצים לעשות כל דבר כדי למנוע ממנו לסבול, זה אומר גם לגרום שהוא לא יוולד. דבר נוסף, לטפל בילד כזה הוא מעמסה כלכלית כבדה ביותר, מי יכול להבטיח לי שאני אוכל בכלל לעמוד בגידול ילד יוצא דופן? שלא לדבר על המעמסה הנפשית

מצד שני, וזו הטענה של כל האגודות נגד ההפלות, מי אני בכלל שאחליט? לכל בן אדם, בריא או חולה בגופו ובנפשו, יש את הזכות להגיע לעולם. אני לא אלוהים, אני לא יכולה ל"תפור" לי ילד כבקשתי עפ"י מתכון...

זה ממש הטריד אותי, בזמנו שלמדתי, לא לקחתי את זה כ"כ קשה (בכ"ז, הוצאתי 90 במבחן). אבל עכשיו, אפילו שאין לי נגיעה אישית למיקרים כאלה בכלל, אני מתחבטת בשאלה כזו וממש מוטרדת.

טוב אני מקווה שאני לא אצרך לעמוד בפני שאלה כזו בכלל ושהכל יילך על מיי מנוחות.

זה בככל מביא אותי לחשיבה עמוקה הרבה יותר. אם וכאשר אני אהיה בהריון (כבר אמרתי כמובן, ב"ה?) ויוצאו לי כל הבדיקות הנ"ל, האם אני בכלל אשתמש בהן? או אולי אני אעדיף להתמודד עם מה שהגורל מייעד לי???

אוף..

להתחבט בעניינים עקרוניים גורם לי לכאב ראש ובעיקר לכאב בטן (כמו שעומר היה נוהג לקבל, בכל פעם משהו קצת היה מטריד אותו)..

לא קל..

תחילת חודש נפלא ורגוע לכולם

זהו חודש היומולדת שלי

שהכל יזרום חלק ורגוע בשביל כוווולם

אוהבת המון ותמיד..

פרייה