כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

יום שישי..

אהובי ואני מנקים את הבית וחושבים מה לבשל. ברקע רשת ג ומשפחת סימפסון ברצף (אהובי עושה מרתון)

אני התיישבתי עם מחשב.

הרבה זמן לא כתבתי בבלוג, מלבד לשים תמונות מגוגל.

עוד שבוע אני בת 30..  לעזעאזל, גיל 30!!

!!

איך נהייתי מבוגרת? איך קרה שאני כבר לא נחשבת צעירה, כבר לא אומרים לי: אה, יש לך עוד זמן.

אבל..

כבר אין לי יותר זמן.

אני לא אהיה יותר תרמילאית.

אני כבר לא אהיה סטדנטית צעירה

אני לא אוכל להיות בליינית של אלכוהול, דיסקוטקים וסקס חסר משמעות. כיוון שאם אני אעשה את זה, אני פשוט אראה פתטית..

הקמטים סביב העינים מודגשים פתאום מאוד..

בסופ"ש הקודם גיליתי שערה לבנה

הדיאטה עכשיו הרבה יותר קשה. הקילוגרמים לא יורדים באותה הקלות שהם ירדו בגיל 25.

מדברים איתי עכשיו על לידות והבאת ילדים לעולם, על תוכניות חיסכון, על חשבונות, על עבודה מסודרת...

חרא, איך הזמן חלף לי בין האצבעות?

הדבר שהכי מפריע לי הוא המחשבה שלא לקחתי את הזמן כמו שצריך. לא הספקתי את כל מה שהייתי צריכה להספיק בעשור הזה. ועכשיו, אני מבוגרת!

***עריכה טיפה יותר מאוחרת

חודש נובמבר זה חודש קשה בלי כל קשר ליום הולדת שלי. העומס הכספי הוא גדול יותר. ההבנה שהנה אני בתוך החורף ויש עוד המון זמן עד שיהיה הקיץ..

נוסף על הכל, מזדקנים עוד קצת.