כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

אחד הדברים היותר מרגיעים ושעושים לי את הבוקר..

אגב, זה ה- greatest hits שלה.

החלטתי, שמעתה בתחילת כל חודש (או בסופו של הקודם לו), אני אעשה רשימת החלטות. אני אקרא לה: new mounth resolutions. אלה דברים שצריך להספיק בחודש המגיע ...

כרגע אני בעבודה, במשמרת בוקר. זה הכי סיכון לכתוב את זה עכשיו, אבל אני אעשה זאת. מהפוסט הבא.

בסופ"ש הייתי אצל אחגדול בחיפה.

היה קר מאוד ולא עשינו יותר מידי. ביום שישי ישבנו ב"פסטו" אכלתי מלא פסטה ושתיתי קפה ב-3 צבעים. המיועדת הזמינה מרק פטריות מצויין, שהכיל פטריות, אספרגוס וחוטים מוקרמים. מעדן...

אחרי שאכלנו כמו סוסים, הלכנו לבקר חברים של אחגדול והמיועדת בקריות. הם עומדים להנשא- היא בחורה גדולה (מאוד) והיפר אקטיבית. והוא בחור רזה, קטן ואדיש. שניהם נורא הצחיקו אותי, מעולם לא ראיתי כזה ניגוד בין שני אנשים ונראה שהם מסתדרים היטב ביחד, מלבד העובדה שהוא לא "אוהב" כ"כ לנקות, או להקפיד על ניקיון..

יש להם חתול פרסי אמיתי, הוא נראה כמו שילוב של גרמלין וגרפילד. החתול הזה ענק והוא אוהב להכנס לכוכים קטנים ומשם תיצפת על העולם- משם הוא זורק לכולם מבטים חורשי מזימות. הוא נראה קצת כמו החתול הרשע מ"כלבים וחתולים".

חזרנו נורא מאוחר ולא דיברתי עם מיצי.

ביום שבת התעוררתי בסביבות 12 (!!) לצלילי הזוג שניקו את הדירה, כיוון שהם חשבו שההורים שלי צריכים להגיע ורצו לעשות רושם טוב .החתולה שלהם רדפה אחרי הסמרטוט ובעיקר עשתה הרבה בלגן, היא התעקשה לדרוך בדיוק איפה שנקי ושהיה רטוב. בצהרים פגשנו את ההורים ואת אחקטן יחד עם אמא של המיועדת והלכנו לאכול ב-BP בדרך לקריות. היה טעים והמלצרית הייתה ממש נחמדה. הכל עבר בשלום .מלבד התקרית בה אחקטן נורא רצה כבד אווז והמיועדת כידוע צימחונית- אידיאולוגית. הוא מאוד התרגז, כי וכולם (חוץ ממני, אני פושעת) ניסו להניא אותו מזה ובסוף הוא ויתר, אבל בעצבים...

התקשרתי בערב למיצי והיא הייתה עצבנית אש מהעובדה שכביכול הייתי ב"עיר שלה" ולא טרחתי לפגוש אותה ולא התקשרתי אליה. היא אמרה שממש לא אכפת לי ממנה ולא מזיז לי לשמור על הקשר ביננו. לי ממש אין כוח לתרנגוליות. ניסיתי להסביר לה שזה בכלל לא קשור לזה שלא "מזיז" לי וזה בכלל לא נכון. אבל היא התעקשה להתעצבן ואני התעקשתי שאין לי כוח לריב. סיימנו את השיחה בזה שהיא נעלבה ואמרה שבוע טוב.לי, נמאס לריב איתה כל הזמן, להסביר פה ולהסביר שם. שתעזוב אותי לנפשי.

אכלתי פשוט המון!!!

והחתונה הופכת להיות דוחקת יותר ויותר. נשארו לי 4 חודשים. אם אני ארזה חצי קילו בשבוע, זה אומר עוד 8 עד לחתונה. עצוב משהו.. חייבים להתעמק בזה כמה שיותר..

מישהו מהאתר של תוסס שלח לי הודעה, רוצה להכיר, להפגש בלה בלה..

לא מעוניין לדבר במסנג'ר, ישירות לטלפון.

מוזר לי. התרגלתי להאחז במסנג'ר או באייסי קיו כמו בחבל הצלה ולא ממש בא לי לדבר איתו ישירות בטלפון. אבל אולי אני מפסידה את אהבת חיי פה? או לפחות את הבחור שיתלווה אליי לחתונה של אחי?.. בכ"ז הוא כתב על עצמו שהוא "נוף לא רגיל ברשת"..

שבוע טוב לכולם