כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

בזמן האחרון אני נורא עייפה.

נו, שינה תמיד הייתה אחד התחביבים היותר מועדפים עליי (סקס נושף בעורפה), אבל עכשיו זה התגבר. אני לא מצליחה להחזיק את העיניים פקוחות לשעה מאוחרת יותר מ-21:45.

אז אני קמה ב-3 לפנות בוקר ביום שלמחרת ושוב שפוכה בשמונה בערב.

הסמסטר הזה כ"כ קשה לי. אני לומדת המון (אני רוצה להספיק הכל) ועובדת בשעות הנותרות. כשאני לא עושה לא את זה ולא את זה, אני נוחרת.

לא הייתי בחדר כושר כמעט חודשיים, אבל אני כ"כ עייפה, לא מצליחה לגרור את עצמי עד לשם.

בגלל זה אני חוזרת לאט ובטוח למשקל הקודם שלי..

בחיים לא חשבתי שאני אצפה בכזה קוצר רוח לתק' מבחנים. תק' בה אני במצב הכי גרוע שלי, נראית מחורבן ומתייחסת לסביבה בהתאם. (למרות שגם עכשיו אני לא מתייחסת אליה טוב יותר. יעידו על כך כל המסכנים שרוצים לקבל שירות בעבודה שלי..)

בכולופן, בין מבחן למבחן, בין משמרת למשמרת, יהיה לי קצת יותר אויר לנשימה לחזור לעבוד על שרירי הבטן שלי, מצבם אכן בכי רע.

לפני כמה זמן פנה אליי מישהו מאתר תוסס, סיפרתי לכם עליו. הוא כתב על עצמו שהוא "נוף חריג ברשת". למרות שאני עדיין מחכה שבייבי פייס יבוא איתי לחתונה..  אני לא כ"כ אוהבת את האתר הזה, יש לי איתו עבר למוד נסיון רע. אני חושבת שהגברים שם מרשים לעצמם להראות את הפרצוף הדוחה ביותר שלהם. אבל..

אמרתי לעצמי, עוד פעם אחת (על מי אני עובדת, אני לא יכולה להתאפק) ועניתי לו.

זה מה שאנחנו עושים עד היום

הבחור הזה לא רוצה לדבר במסנג'ר, דבר שהקשה עליי מאוד את החיים ואני התקשרתי אליו בערך שבוע וחצי אחרי שהוא נתן לי את הטלפון שלו..

כמובן שהוא התלהב מהקול שלי (וואחד נכס) ורוצה להפגש.

ברם..

התקשרתי אליו ביום שבת בצהרים וכשהוא לא חזר אליי בערב, זה גרם לי לחזור לתוסס ולבדוק את הכרטיס שלו. שם הייתה המילה המסגירה.. בואו נגיד שהרצון שלו לקשר, הוא לא לפתח מערכת ארוכת טווח עם בת זוג יחידה.. דבר שכמובן הביא אותי לחשוב שיכול להיות שהוא נשוי או בקשר כלשהוא (בוגד), או שסתם בחור מתוסבך (כמו רבים וטובים מבני המין שבטוח וחושב שהוא חזק) שמחפש לזיין..

אני תהיתי אם צריך לחפש זיונים באינטרנט. לא יותר פשוט וגם פחות ארוך ללכת למצוא איזה פיקאפ בר, לשבת שם ולחכות לגאולה? בדיוק אחרי שמחקתי אותו הוא חזר אליי- הוא התקשר אתמול כשהייתי בשיעור והוא הבטיח שהוא יחזור אליי (נשמע קצת מפחיד).

אצלי..

אחת מהחלטות דצמבר זה לצאת לפחות לדייט אחד. מוצלח או לא. את זה לא רציתי להגדיר. אז לא באמת אכפת לי, ירצה לעלות לי-ם, ירצה להציא אותי, יראה טוב- אז נתחרמן כמו בגיל 15 .. כמו שקומבי היה נוהג להגיד, למה לא בעצם..

ואם הזכרתי את קומבי, אני אכתוב משהו בשני משפטים.

הרגשתי שהייתי לא בסדר, איך שהתנהגתי אליו. ה"פגישה" איתו הייתה ניצול ותו לא.

אני לא חשבתי לחזור לראות אותו או לדבר איתו אחרי היומולדת שלי. והוא מבחינתו, כנראה חשב שאנחנו חוזרים לנהל איזו שהיא פרשייה. נשואה1 תהתה למה הוא בכלל חשב שנחזור לפגישות המאוד מסויימות שהיו לנו פעם. למה הוא בכלל הסיק שאני ארצה לדבר/לראות/להזדיין איתו.. התשובה שלי הייתה.. שלא הייתה לו סיבה לחשוב אחרת. אף פעם לפני כן לא נפגשתי איתו, ניצלתי אותו והעפתי אותו..

התנהגתי כמו הרבה גברים טיפוסיים..

אבל באמת דיי!! מספיק איתו!!

עיכבתי את החיים שלי שנה וחצי בגללו ובעטיו..

עכשיו, גם אם זה בצורה קצת אכזרית, אני עוברת הלאה..

(רק  שהקרמה לא תתנקם בי ואני אשאר לבד עד ליומולדת הבא שלי ואני אצטרך להתחנף אליו. מי יודע אם עד אז, הוא לא יהיה כבר נשוי.. ).

שני משפטים אעלק..

שיהיה שבוא טוב לכוווווולם.

פרייה