כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

חזרתי קצת לישראבלוג.

מוזר, קרוב ל-3 חודשים לא הייתי כאן. אבל עכשיו אני נכנסת יותר מפעם אחת ביום.

אולי זה קשור לעובדה שפתחתי בלוג חדש, בלוג שקשור למקצוע שלי (אם כי לא כתוב בו דבר). אולי זה קשור למישהי שכותבת סיפור פופלארי באתר ואני נכנסת אליה ומעבירה ביקורת (רק בונה) לגבי כתיבה. אולי כי זה חסרה לי התחושה שהבלוג הזה נתן לי כשהוא רק נפתח אז בשלהי 2004.

עוד כמה ימים פריה חוגגת עוד בלוגלת. היא תהיה בת 7. אנשים ובלוגים משתנים מאוד בשבע שנים. אולי אפילו קצת מאבדים את עצמם.

סיימתי, עוד באפריל, את לימודי השאנטי- בבא שהתחלתי אז בפברואר.

אני יועצת חארטה לעילא ולעילא. לקוחות אין לי כרגע. גם לא פליירים ואו כרטיסי ביקור.

יצאתי מאוד מאוכזבת מהמנכלית של החברה. היה לי יתרון גאוגרפי מובהק ויכולת להצליח להרים את החברה, אם רק ארצה בכך. אבל...

המנכלית נהייתה אשת עסקים וכבר מזמן נטשה את התואר של אשת מקצוע בו היא עדיין מתהדרת. התכסחתי איתה כל הקורס והיא חיפשה יס וומניות. שוב אני צריכה לעשות את הכל בעצמי. וכל מה שעובר לי בראש עכשיו זה לנסות לקחת את כל הידע שצברתי ב- outsource ולנסות לחפש משרד שידע להעריך את הידע והמיקצועיות שלי. אבל גם זה לא דבר שמובטח. ויתרה מזאת, איך אני יכולה לשנות את הדרך המיקצועית שלי כ"כ הרבה פעמים בשנה.

אהובי היקר חושב שהמקצוע של להיות יועצת חארטה מתאים לי בדיוק ושזו הדרך המיקצועית בה עליי להתמקד. אבל להיות עצמאית זה לא פשוט

למה שום דבר לא זורם קצת יותר חלק?

אני במצב רוח קוטרי להפליא כרגע. דווקא היה אחלה סופ"ש, אם כי לקח לספינקה שעה פלוס להירדם...