תקופה לא קלה עוברת בממלכת אסגארד.
אני קצת לחוצה ויוצא שאני סנאפיש מאוד על אהובי היקר. נכון שהוא לא עושה את הדברים שהוא צריך לעשות כמו שצריך ואני כל הזמן צריכה להזכיר לו. אבל עדיין, זו לא סיבה להיות עצבניים כל כך. לא הייתה סלסה במחוזותינו כבר כמעט חודשיים. אני לא זוכרת מה זו אורגזמה. לפחות לא סלף מייד אורגזמה.
אני לא סגורה למה הדברים הם ככה.
בעבודת האאוטסורסינג ירדתי למשרה כ"כ קצרה, שאני בבית כבר בשעה 1. אוכלת, נחה ומוצאת את עצמי קוראת הרבה בספרי הזבל שלי. מצד שני, אין התקדמות בעבודה יעוץ החארטה שלי. קצת קשה לי לאסוף את עצמי ולשווק כיאות.
חוץ מזה, ספקוציישן שוב בהתקף אסתמה- ריאות מצפצפות והתנהגות זומבית במיוחד (כמובן שזה כולל הרבה בכי ויקיצות בלילה).
אנחנו כבר באמצע הקיץ וניבאתי שהולך להיות קיץ משמים. אבל בהחלט לא חשבתי שהולך להיות קיץ מלחיץ
אני לא כ"כ מצליחה לצאת מזה.
דבר טוב אחד שהתחיל השבוע, חזרנו בכוחות מחודשים להליך ההרזיה ואנחנו סופרים נקודות. אמנם היום אנחנו רק ביום השלישי ודברים נראים אופטימיים. אני משתדלת לחשוב חיובי. דווקא העובדה שאני לא יכולה לאכול בעבודה שלי עוזרת לי לא לחרוג ולא להשתולל.
מחכה בקוצר רוח לפרץ האדרנלין ששטף אותי כשהייתי יורדת יפה במשקל.