האמת קצת שיקרתי.
לא במכירה עצמה. בזה אני מאמינה בלומר את כל האמת (אולי זו הסיבה שאין לי לקוחות), אלא בסיבה של למה לא התקשרתי עוד בתחילת שבוע שעבר.
אחרי שאני מדברת ואומרת שאני יכולה לטפל בהכל, מסתבר שאותה בחורה גרה בכלל דרומית לנתניה...
רחוק מאזור הטיפול שלי
באסה..
העברתי אותה לקולגה אחרת שלי שאני מקווה שהתקשרה אליה.
אהובי טען שעשיתי מעשה חברי במיוחד. ואני אח"כ, כמובן שהתחילו הספקות- למה העברתי אותה? יכלתי באופן חד פעמי כן לנסוע לשם. אני חייבת להשתדל ואני חייבת להשיג לקוחות והמלצות. מאוחר מידיי. אבל אני מקווה שבפעם הבאה אני אצליח יותר. בואו נגיד שאם יתקשרו אליי, אני לא אמשיך להפנות הלאה. אלא אם כן, הלקוחות הם תל אביבה ודרומה.
מבחינת הליך ההרזיה שלי. הלך שבוע פחות או יותר קל. היו לי מפגשים והתקלויות עם מתוקים ושתיות עם סוכר שאליהם לא התקרבתי בכלל. שאפו לי!
המשקל שלי לא תקין ואהובי ואני החלטנו לקנות אחד חדש ובו אני אפילו, ככל הנראה, גדולה יותר ממה שהראה לי המשקל הקודם. מה גם שהאיש שבר את הספירה עקב על האש עבודתי ואני סתם רציתי להפתר מכל השמנות וכל המסקרפונות שהמתינו לי במקרר.
אז כן. ז"א לא, אין את תחושת האופוריה של הירידה במשקל ואני לא מתאמנת עדיין.
עדיין אין לי מה ללבוש.
ספקוצה מחלימה לאיטה מהתקף האסתמה שפקד אותה בשבוע האחרון. מתעוררת הרבה פחות בלילה. אם כי ממש קשה להרדם והיא רוצה המון מים. עדיין לא הלכנו לים, בסוף יולי...
אני יודעת שהשיחה הבאה תהיה טובה יותר.
אני צריכה לתפוס ביטחון ובעיקר מוטיבציה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
