אם אתם מסתכלים היטב, יש כמה שינויים (קטנים) בבלוג. הורדתי כמה דמויות לא רלוונטיות מהרשימות והוספתי כמה תמונות. תלחצו עליהם- אלה כמה מהבלוגים החביבים יותר עליי..
הרבה זמן לא כתבתי מה נסגר עם הקרובים עליי. התעסקתי בי, יותר נכון במה שאין לי.
נשואה2 בהריון ממש מתקדם. היא נכנסה לאזור השבועות 38-42 ולידה ממוצעת מתרחשת באזור שבוע 40. כך שאוטוטו..
אני הולכת להיות דודה..
נשואה1 פלוס "אלמנטים" נסעו לבקר אותה ואני לא יכלתי, עקב העבודה הזו.
המיועדת של אחגדול כבר קנתה שמלה, הזמינה להקה (פאקינג 8 נגנים פלוס זמרים) וגם אבאמא קנו תחפושת. רק ואחקטן ואני עוד לא הצטרפנו לחגיגה ויש לחץ מאסיבי עצום לבוא לצפון בשביל להתחפש. אחקטן טען שהוא הולך לחתונה בג'ינס וחולצה שיש עליה ציור של חזה. (מכירים את זה, כמו של הערסים ממגדל העמק)
רציתי להקדיש פוסט לשותפה החדשה שלי.
נכון, אני תמיד מזכירה מתי אחת הולכת ומתי אחת באה, אבל היו כ"כ הרבה ולאף אחת מהן אני לא מקדישה שום דבר, אפילו לא מחשבה קטנה.אבל לזו אני אקדיש פוסט קצרצר.
היא אמריקאית שחיה בצרפת ב-3 שנים האחרונות, היא מדברת אנגלית במבטא צרפתי זה הדבר שתמיד מצחיק אותי- את אמריקאית, לא צרפתיה!.. היא גם לא ילדה כמו הקודמות, היא בת 28 מבוגרת אפילו ממני (אפילו). היא ג'ינג'ית מאוד אנרגטית, מאוד מבריקה. היא כבר סיימה את הבי.איי שלה ואת המאסטר. היא שוקדת על התזה ומכיוון שהיא עוסקת ביחסים בינ"ל היא באה לארץ ישרואל, כדי לחוות את זה מקרוב.
איתה אני נחמדה. גם בגלל שהיא לא רוצה ממני את חווית הקולג' של ילדות אמריקה, כמו האחרות. וגם כי אני נחמדה עכשיו לכולם. לפעמים קשה לי איתה, כי היא מדברת פשוט המון.
כל הקטע איתה, שאני סוגרת מעגל- עם שותפה צרפתייה התחלתי, פעם לפני 4 וחצי שנים. ועם שותפה צרפתייה אני מסיימת- נורא סימלי.
ביום רביעי היינו בשוק (שוב החוויה האנתרופולוגית המההמת, אבל הפעם לא ראיתי אף אחד) ובסופר. היא הספיקה ללכת לבית כנסת ולהכיר איזה פרופ' מאורגון, שמבמקרה מתעסק על מה שהיא כותבת בתזה שלה. כשהיא שאלה אותי איפה בית הכנסת, התפדחתי להגיד שממש אין לי מושג
טוב בקטנה הפעם..
חשבתי ,שמשום מה, יהיה לי יותר מה להגיד.
על אתיופים והתחלות, דיאטה ובהמות, בפעם אחרת..
שבוע טוב
פרייה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
