כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

היום st Patrick's day והבלוג שלי מתקשט בצבעים ירוקים.

סתם, אני אפילו לא יודעת מה המשמעות ההיסטורית של היום. הרי זה לא החג שלי. נזכרתי שפעם ביום הזה, עוד בימי ירושלים, יצאתי עם סמרטוטי לברוד ושתינו גינס. אז הגעתי למסקנה שאני חסידת מרפיס. יאמממ.. איזו  בירה טעימה.. איזו נוסטלגיה. נזכרתי בעוד משהו, קצת פחות טוב ומרגש. הבחור שהכיר לי לראשונה את מרפיס נפטר לפני כמה שנים מסרטן...

לפני כמה שבועות הרהרתי בלעשות מעשה יורם קניוק ולבקש מבית המשפט שיקבע שאני חסרת דת. כך אני אוכל להנות מכל העולמות ולחגוג את כל החגים. יותר נכון, בהכירי את העצלנות הטיבעית שבי, לא לחגוג בעצם אף חג. אח"כ עלה הרהור של איך אני אעשה דבר כזה לילדה שלי. אם אני חסרת דת, איפה זה שם אותה? איך היא תרגיש מאוחר יותר, בגן ובבית הספר שידברו איתה על חגים של יהודים והיא לא תבין את ההקשר הזה אליה.

אנחנו טובעים מבחינה כספית ולא נעים לי. אני חושבת על כל 200 שקל של חדר כושר ומפנטזת על נופשים למלטה, ביודעי ששום דבר מזה לא ממש יצא לפועל.

לא נעימה לי ההתנהלות הזו. לא מתאים לי בכלל! לא רוצה להיות כמו ההורים של אהובי, חיים מהלוואה להלוואה והם מעולם לא פתחו לו אף לא תוכנית חיסכון אחת. מה שיפה בכל זה, ששנה הבאה זה לא הולך להשתפר, להפך. אני יכולה לתלות את זה בבחירות המיקצועיות שעשה אהובי ולהטיל האשמות. אבל את הבחירות הללו הוא עשה לפני שהכרנו. כך שזה לא ממש משנה ולא מאוד רלוונטי.

מצד שני, הוצאת פאקינג ציון  700 בפסיכומטרי, למה לעזעזל הלכת ללמוד היסטוריה???????????

(דרמטית? אני ? לאאאא.... )

טוב שיהיה שבוע טוב. ביום רביעי האור והחושך משתווים ומתחיל האביב באופן רישמי