כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

לאט לאט אני יוצאת מזה..

פחות קשה לי, אני אפילו מחייכת (ממש מעט) לאנשים. טוב, נו.. זה מוגזם לומר שאני נחמדה אליהם, אני משתדלת לתת שירות, פחות או יותר..

אתמול היה יום ארוך,מעייף ומזוויע- ישבתי בחוץ ובקור, כביכול עבדתי..

הילד עלה מולי בלילה במסנג'ר. אני נתתי לעצמי 20 דק' לדבר איתו ולסגור איכשהו את הסיפור. זה היה לי קשה, כי משום מה, אני לא מצליחה להביא את עצמי לחתוך מבחורים בצורה כזו. אולי בגלל הפחד להשאר לבד.

חייך חיוך גדול (וירטואלי), ניסה לדבר איתי כאילו הכל כרגיל.

הייתי צינית..

ומגעילה..

מאוד לא קומוניקטיבית בעליל. בסוף הוא התרגז.

שאלתי אותו מה הוא רוצה ממני בדיוק??

כל הסיפור הזה כ"כ דומה לסיפור שהיה לי עם קומבי, 2 טיפות מים (חרא): בחור שהיה מטורף על התחת שלי, לא הודה בזה מעולם, אפילו לא לעצמו (בעצם, לעצמו אולי כן, אני לא יודעת). לא היה מוכן שנחתוך את הסיפור שלא מוביל אותנו לשום מקום. ואח"כ גם כעס עליי כל הזמן על שלא הענקתי לו את תשומת ליבי הבלבדית.

גם הילד רוצה שנהיה בקשר, אבל שלא תהיה מחוייבות. רוצה שלא נפתח רגשות אחד לשני (כאילו שאפשר לפתוח ולסגור רגשות כמו ברז), אבל שניהיה צמודים (אישית לוחצת).

אמרתי לו שזה מאוד עצוב ושהוא מתנהג בצורה מפסידנית ביותר. אין ערובות לעובדה שלא ניפגע, יכול מאוד להיות אפילו. אבל אם מוותרים כבר מההתחלה, אז בטח שאין לנו שום סיכוי ומי בכלל הבטיח שנרצה להיות אחד עם השניה???

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

הוא אמר שהוא רוצה ש"ירשם" שלא הוא זה שוויתר על כל הסיפור. הבטחתי לו שזה בסדר, אם זה גורם לו להרגיש יותר טוב עם עצמו- אז אני זו שוויתרה על שנינו..

היה בי אתמול מעין רצון קטן, משהו לנקמה- לגרום לו לפתח כלפי רגשות, כמו קומבי ואז לנפנף לו אותן בפרצוף. אבל, זה ילדותי ולא מוביל לכלום. גם אני מפתחת רגשות וגם אני מתאהבת ולעשות משהו רק עבור משחקי כוח, זה מחורבן

שוב-

פרופורציות..

בסה"כ בחור שהיה לי איתו דייט אחד, הוא טחן לי את המוח במשך יומיים, היה- נגמר..

next

(ותודה לאלטר ולגולדי שהביאוני עד הלום)

אני הולכת להתמקד קצת במבחן האימה שיש לי ביום שני. מבטיחה שהפוסטים האחרים לא יתעסקו בקקה, עליי..

שיהיה לכולם סוף שבוע מצויין

פרייה