כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

אני יודעת שאמרתי שאני לא אגיב ואני שונאת להיות מאלה שמפציצים בפוסטים באותו היום. אבל, הייתי חייבת לענות לתגובה של אלטר מהפוסט הקודם.

הסיבה שאני עושה זאת היא בגלל שנפגעתי נורא ונעלבתי מאוד.

בייסקלי, הוא אמר לי שיש לי מנטליות של ילדה בבי"ס תיכון ושאני אפסיק להתבכיין על מה שיש או, על מה שאין. ואם לא טוב לי עם זה, שאני אקח את עצמי- את השייני בלוג שלי ואלך לחפש...

נפגעתי כי לא ציפיתי לכזו תגובה ממנו: כ"כ לא סובלנית, כ"כ מעליבה..

אבל אלטר הוא זה שאמר לי פעם שציפיות יש רק בכריות, גג בשמיכה.

כשאמרתי אופייני, התכוונתי לזה, שבפוסטים שאני מנסה להיות בהם הכי עמוקה והכי כנה (לא נדבר כרגע אם מצליח לי או לא), אז אנשים תוקפים אותי. יכול להיות שזה המקום להסביר ,שהכוונה שלי בפוסט הקודם לא לחפש צומי ולבקש כניסות מאנשים (תודה לכל מי שהגיב לי), להתבכיין שלא אוהבים אותי,לראות את עצמי באיזו שהיא רשימה קיקיונית של פופולריות ובלה בלה בלה. אלא, נסיונות לברר עם עצמי, אם אני יכולה להיות כמו פעם, חברותית ונחמדה, גם בפורום וירטואלי.

מטרת הבלוג הוא בחינה עצמית.

לא הבינו את מה שכתבתי, כי כעקרון אני כותבת לעצמי, לכן תקפו אותי- tolk about loop..

אני עומדת מאחורי מה שכתבתי, הטעות היחידה שעשיתי זה לקשר לאלטר- תתוקן מייד!

ללא כל קשר לאדון אלטר..

אם תקרא את זה. רק שתדע שאני ממש מצטערת שאני נוהגת בדרך הכי פחדנית בעולם ולא אומרת לך כלום ישירות, אלא מתחבאת מאחורי מילים בבלוג. נגעת בי עמוק בפנים..

כנראה שאני לא מסוגלת להתמודד..