כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

אני חייבת לכתוב כמה מילים על הקורפורשן. בכ"ז, זה היה חלק גדול מחיי במשך 3 שנים ומשום מה, הוא על דל שפתיי יותר מידיי היום.

(למה?? למה??)

זה ידוע שהדבר הכי גדול שהקורפורשן מתכונן אליו ומגייס אליו כספים זה מסיבת פורים . בהחלט שאפו על האנשים- הם משקיעים בתחפושות. הסתכלתי קצת על התמונות מהמסיבה של אתמול ויש שהתחפשו למסיכה של ג'ים קרי (בהחלט השקעה), 2 אנשים לזוג ציצים ענקיים, אחת התחפשה למונה ליזה שתלויה בלובר וסביבה יש מסגרת. יש עוד ועוד, אנשים בהחלט מוציעים ממיטב כספיהם.

אהובי ואני מעולם לא הצלחנו להביא את עצמנו להיות נוכחים במסיבה הזו, בכל 3 השנים שהיינו שם (למרות שאהובי היה לפני שהכרנו, בקדנציות מוקדמות). ברור לי לחלוטין שמי שלא הצליחה להתחבר ולהיות חלק מההווי של האנשים שם זו אני ולא להפך. אנשים שם לא הוקיעו אותי, להפך. אני זו שתמיד הרימה עליהם את האף.

אני מסתכלת על התמונות וחושבת- god damm it- אלה הם אנשים שלעולם לא יצאו מטברייה, לא יצאו. טוב להם במקום הזה (ולא ברור לי למה). מה שהם עושים משנה לשנה זה לתכנן את התחפושת למסיבת פורים לשנה הבאה. יתרה מזאת, אני פשוט לא מתגעגעת למקום הזה. בכלל!!

הייתה לי חופשיות תנודתית בקורפורשן. אף אחד לא הסתכל על תפוקה, על הגעה. אך אחד מעולם לא הרים צייץ כשנאלצתי לעזוב בשעות מוקדמות או גרוע מזה, היה עושה לי את המוות על זה שהילדה שלי חולה ואני לא יכולה להגיע לעבודה. המשכורת נכנסה תמיד בזמן וידעתי תמיד על מה נותנים לי שכר ועל מה מורידים לי. אף פעם. כל זה ועוד היו בדיוק ההפך באאוטסורסינג. ועדיין, על כל הבעייתיות שהייתה לי באאוטסורסינג, אני חושבת שהעבודה הזו הייתה טובה יותר מהקורפורשן.

אין לי מה להגיד, הדינמיקה הייתה אחרת. וגם הטברייני היחיד שעבד איתי באאוטסורסינג התגלה שנשמה אדירה וכבירה.

התקופה הקשה לא מאחורינו והמצב הכלכלי עדיין לא זוהר. בכ"ז הוצאתי כמה פרוטות על תחפושת לילדתי היקרה. מי שלא ראה את השדונת מתרוצצת בגינה של הק**ניה בתחפושת דבורה ועושה בזזזזזזזז, לא ראה חמידות מימיו

חג פורים שמח