כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

ההודעה הראשונה אמרה "אני מתגעגע אליך, אחי"

אז הגבתי בתגובות באופן ליצני "אל תדאג, אני בטוחה שיטפלו בו ממש טוב במקום שהוא מגיע אליו" קיבלתי כמה לייקים מאחותו ומאוד כמה אנשים וממש התרגשתי. ידעתי שהוא הולך לבקר כאן ולהעביר פה שנה שלמה. נראה את הילד כל סוף שבוע אצל קמניה ונקבל פיסה קטנה של אמריקה בארץ ישראל הקטנה.

ההודעה השניה אמרה "ההלוויה של הילד תתקיים בתאריך ___ ותצא מ____"...

הייתי בשוק..

המשמעות של התגובה הלא רצינית שלי הכה בי חזק ביותר. אני חשבתי שהילד בן ה-17 שצריך להגיע בקיץ להעביר שנה בארץ ישראל עומד אוטוטו להגיע. בפועל הייה זה אחיו הגדול, אותו פגשתי בקיץ שעבר שנפרד ממנו לתמיד

זאת אחרי שהתבשרתי שבדצמבר האחרון איבדתי את הדוד של אבא שלי, זה שהעברתי אצלם ערבים וסופי שבוע בירושלים ןעם המוות שלו, נמחק לחלוטין כל קשר שהיה לי לעיר הבירה כולל הלמיודים שלי.

ממש אבדות קשות

(עדיין לא מתכננת לטנף את המיני פוסט הזה באנשים הקקות שמקיפים את חיי)