כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

כשאני אהיה זקנה (אולי) ואני אסתכל אחורה ואנשים ישאלו אותי מה אני הכי זוכרת מה החיים שלי?

אני אוכל לומר שהתעקשתי

התעקשתי להשאר בתואר הזה, גם כששום דבר לא זורם בו והוא לוקח לי כ"כ הרבה זמן

התעקשתי להשאר בעבודה המחורבנת הזו למרות שהיא לא מובילה אותי לשום מקום

התעקשתי לצאת עם הגברים הכי לא מתאימים לי רק בגלל שאני פרד

התעקשתי להשאר בעיר המסריחה הזו רק כדי לא להגיד "שוויתרתי".

כלום

אבל שום

לא הולך כמו שצריך

אין לי את האומץ להרים את עצמי ולעזוב. אין לי את האומץ לעשות את מה שאני רוצה. השאלה הנשאלת..

מה באמת אני רוצה???