כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

דיברתי עכשיו עם איזו בלוגרית .אחת המיוחדות פה- פופולרית. בין אלה שגרמו לפרייה להיות קיימת. זמן רב לא דיברנו וסיפרתי לה את קורות האֵלָה עד ימינו אנו.

כמובן, שכמו תמיד, כשאני מספרת, אני מג'דננת כל פעם מחדש. התעצבנתי לאללה ואמרתי שמעתה והלאה כל מטרתי עליי אדמות יהיה לגרום להם (אתם יודעים טוב מאוד מי) להרגיש מה זה חרא. לזחול על גחונם ולהתחנן למחילה (מישהו אמר פה פאם פאטל?)

אבל..

בעודי בשירותים (פיסת מידע שברור שהייתם צריכים לדעת), מצאתי את עצמי חושבת (מה לעשות התובנות הטובות ביותר שלי מגיעות אז), וזה נראה לי פשוט כ"כ מיותר. למה להוציא אנרגיות לגרום לאחרים להרגיש רע. אני אמורה להיות אלת אהבה, לא אלת נקמה- לא קוראים לי נמסיס (זה כבר מהמיתולוגיה היוונית לא הצפונית -אני באמת ממליצה לכם על האתר מיתולוגיה, שנמצא פה בצד ימין).

אז אני אשאיר אתכם עם אחד השירים האהובים עליי ביותר. ז"א, בין הממש ממש אהובים עליי שיש.

רק תעשו לי טובה, בבקשה. אל תשלחו לי מיילים- לא רוצה, לא מעוניינת ובדר"כ, אני כ"כ מגעילה בתגובות שלי. חבל. כי באופן כללי אני בן אדם סבבה, לא רוצה לקלקל.