כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

טוענים שזמן מרפא את הכל. אז טוענים. בדר"כ זה נכון, אבל קרה לכם פעם מקרה שהזמן לא הצליח להשכיח? קרה לכם משהו עם מישהו או מישהי שהזמן לא עמעם את הרצון ל"נקמה" ולא התפוגג?

לי זה קרה.

אני לא מתחרטת על אף אינטרקציה שהייתה לי עם אף גבר, בשום צורה. אני לא בחורה שנוטה לבכות על חלב שנשפך (בדר"כ), מלבד על המקרה שקרה לי עם שכן (במילעל).

את כל חייו העביר שכן 4 קומות מעל הבית של ההורים שלי בצפון וכל הקיום שלו עבורי בתק" בי"ס והתיכון היה לא מורגש- אני לא התיייחסתי אליו והוא לא ידע שאני קיימת. למרות שזמן מה אח"כ, אחרי כל הסיפור ביננו, נשואה2 תמיד אמרה לי "וואו, כאילו שכן, זה משהו לא מושג, איזה קטע שאת בקשר איתו, כל התיכון חשבנו שהוא כזה חתיך".. מי שהכניסה אותו לחיי הייתה יקירתי משכבר הימים, פוֹקָה. היא הסתובבה עם החברה' שלו ואני לא סבלתי אותם, אולם בלית ברירה, גם אני הייתי שם- קליקות, אתם יודעים (אצלי כל החיים מתבטאים בקליקות, לצערי הרב).

שכן (במילעל) נראה שהוא תמיד שמח לראות אותי (אז עוד לא הייתי מודעת לקיום הפאם פאטלי שבתוכי ). הוא אהב לדבר. עם פוקה הוא היה מדבר על אורגיות וזיונים ואתי הוא דיבר על לימודים, פוליטיקה, צבא, שאיפות וכו' וכו'.. אין צורך לציין מי מבין שתינו נהנתה יותר (רמז- לא אני). היינו ידידים טובים ועם הזמן התקרבנו יותר ויותר.

אני זוכרת מתי הכל נהרס, בשבועות 2000 (קצת אחרי שקובי נהרג). הוא עבר לגור באיזור נתניה והזמין אותי אליו. כשנסעתי, הייתה לי תחושה שמשהו מהסוג "האחר" עומד להתרחש ביננו, אבל קברתי אותה עמוק עמוק בפנים. הרבה יותר עמוק ממה שנראה לכם עכשיו, עמוק! טוב מספיק עמוק.

הערב הזה היה כזה קסום: יין, קטורת ונשיקות מדהימות...

פה זה נעצר!

אני מתכוונת שמכאן הכל רק הדרדר. היה כ"כ גרוע, אני באמת לא יודעת איך ולמה העברתי איתו לילה שלם.

העניין ביננו לא הסתיים כאן, אמרתי לו שהדבר שהכי אהבתי אצלו היו הנשיקות ונפגשנו שוב. ההרגשה הייתה כ"כ מוזרה, לי היה נראה תמיד שפוקה רצתה אותו כ"כ הרבה זמן (היא מעולם לא אמרה לי על זה מילה) ובסוף אני הייתי זו שעשתה אותו. כל העניין ביננו היה רבולושן אחד גדול, ז"א, אני.. הוא רצה אותי. אבל זכרונות ערב הנפל לא הרפו ממני, ע"כ כל העניין נחתך ונעלמנו אחד לשניה. טוב נו, קצת קשה להעלם כשמהחלון שלך אתה רואה אותי יושבת במרפסת, אבל כל פעם שהוא היה מציץ מהחלון ושם לב שראיתי אותו עושה את זה, הווא היה עושה 180 מעלות אחורה.

למה העלתי אותו בכלל?

כי בתוך תוכי, יש לי משאלה ילדותית שהוא יראה אותי, כשאני כוסית, בלונדינית ומהממת (לדבר שהוא לא נכון) ושהוא ירצה אותי (שוב).אני יודעת מה מדליק אותו ומה הטעם שלו. וגם בגלל שאבאמא היו בחתונה יחד עם ההורים שלו והם מאוד אוהבים אותי, בעיקר אבא שלו, ושאלו עליי המון. הם סיפרו שהוא לבד כבר הרבה זמן ושאלו מה קורה איתי, למה נעלמתי מהחיים שלהם (דה, תשאלו את הבן המתוסבך שלכם..). לא יכלתי שלא לחוש שנעשה כאן צדק פואטי- הוא תיסבך את עצמו נורא, נכנס לסרטים יש מאין, אני באמת שלא יודעת למה. היום, עו"ד מצטיין מאוד ומצליח, פשוט בודד (מואאאאאההההה)

מה שמזכיר לי, אם כבר בעבר אנחנו עוסקים, שראית יאתמול מישהו שהיה לי קראש רציני עליו ובגללו קרה כל מה שקרה עם התימני. לא ראיתי אותו זמן רב, אבל לא יכלתי שלא להבחין שהוא מחבק בלונדה מתולתלת וגבוהה (מישהו אמר פה רפליקה?) באמת שאין לי כוח לכתוב את כל מה שקרה איתו, לא מעניין. אבל לא יכלתי שלא לשים לב, לבחינה המדוקדקת שלי, שהוא עשה. אדיוט נבוב

אולי לחזור קצת להווה??

אז כן, היה לי דייט. לא, אני לא יודעת מה התחושות שלי לגביו.

אמא שלי הייתה אצל רב שאמר לה להגיד לי לא לפסול ישר. אני אמנם בחורה שנותנת צ'אנס שני תמיד, ולכל בחור (לפעמים לא בחוכמה יתרה, כפי שידוע). אבל השאלה כאן..

בכל מחיר???

אין לי תשובות. הוא ממש התלהב ממני אתמול. הוא ניסה לנשק אותי נורא מהר, דיי על ההתחלה ואני עצרתי אותו (דה ז'ה וו קומבי). אני פשוט לא בטוחה, אני לא יודעת..

אני הולכת להתעסק באירגונים אחרונים של הסדר.

חג שמח לכולם

פרייה